יושבת חושבת על העבר
חושבת על הווה והעתיד
ועל מה שעוד נותר
מה שהיה פה
ומה שיהיה תמיד
ומה שעוד יבוא
מחכה ליותר שלא יגיע

ומי יבוא כשאני צועקת
ויבין מה אני עוברת
קורה לי משהו, משהו לא ברור
מחכה שיגיע אולי משהו מפתיע
משהו אולי שאמור
לעזור אבל אולי בעצם לא
מחכה שיבוא
ונראה מה יקרה
רק שיבוא ונראה

ובעצם יש לי הכל
אנשים שעוזרים לי
שלא אפול
אנשים שראיתי
לכל אורך דרכי

ובדרך פגשתי אנשים למספר רגעים
כמה לקצרים לכמה ארוכים
ויש כאלו שעדין נמשכים

בעצם יש לי הכל
אנשים שעוזרים לי, שלא אפול
יש לי אהבה גדולה
שלכל היא יכולה
יש לי חברים, כמו בני משפחה
ומשפחה שמביאים לי רק שימחה

מי מכל אלה שומע אותי צועקת בתוכי לעזרה
עזרה שתעזור לי כי נפשי כבר קרועה
אנשים לא שומעים ולא רואים מה קורה
ומה זה לי, לעצמי, עושה
אנשים שלא רואים שנפשי כבר לא בסדר
עוזבת את כולם ומנתקת קשרים
והרגעים ממשיכים ועוברים

ומי ידאג שלא אפול כאשר נפלתי כבר?