הקור אינו מחלה אותי
היטב למדתי לנתבו הלאה
יישאב מיניקת פטמותיי.
אני מתבוננת בעינייך על צבען החם
כשוקולד - אולי.
מהדקת סביב גופך
את מעיל גופי
אני לוגמת באצבעותיי לשתינו
חום,
מניחה את נסתרי ליבי
בין גלי הבושם על עורך
הטובע בסדיניי
ומשננת לעצמי שקור
ובדידות
הם רק משב חולף. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.