בפרברים של צפון תל אביב
בדרך כלל האווירה נחמדה.
קמים בבוקר לנוף נחמד
וכשהולכים רואים אנשים חצי ישנים על המדרכה,
מטיילים עם הכלבים,
חוזרים מבית הכנסת או שרואים אמא עם תינוקת בעגלה יושבת.
בבית הספר היסודי ילדים משחקים,
צועקים, נהנים.
עד שהפעמון מצלצל
ואז בבהלה גדולה, רצים הם לכיתה.
ובבית הספר התיכון, שם פורחים הנעורים,
הם גם כן משחקים, גם הם רוצים להיות קטנים.
אבל המשחקים עברו עיוות!
הם לא אותו דבר.
הם משחקים בשנאה, אהבה, חברות ותמיכה.
והם לא מתרוצצים,
כזה תמצאו רק אחד!
הוא פשוט לא מצא את המשחק...
אז אם תראו מישהו רץ,
תגידו לו שאני מחפשת אותו.
יש לי בשבילו חבילה.