אפרת פרקש / ולפעמים |
אני נבלעת בצל שלך
כמו ילדה קטנה ומפוחדת
אני קוראת בשם שלך
וההד עונה לי
ולפעמים
אני טובעת בעיניים שלך
שחורות ושקטות כמו הים בחושך
אבל אף פעם לא אתגבר
על פחדי מהעלטה
ולפעמים
קראתי לך חבר ואף אהוב
חייכתי אליך כמו נערה מאוהבת
טובעת בים חלומות
שלא ישובו עוד לעולם
ולפעמים
אני זוכרת איך חייכת אליי
אבל יודעת בתוך תוכי
שמהמקום אליו הלכת
אין איש שיוכל לחזור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|