|
פעם ראשונה
שדופק לי הלב
פעם ראשונה
וכמה שזה אוהב
זה כואב
פעם אחת
מצליחה להרגיש
ובפעם הזאת
אתה לא נגיש
מנסה לשחזר שיחות
לשחזר רמזים
להטמיע בי תקוות
להסתיר ת'פחדים
הפעם הימרתי על הכל
אפילו אם אפסיד -
אפסיד ב ג ד ו ל
עכשיו זה נראה לי שווה ת'מחיר
ועם זאת ידוע כמה צלקות זה ישאיר
איך אפשר להפוך בלתי מושג
לשלי?
איך אפשר שהוא ירגיש את מה שיש
בי?
לגלות או לא?
זה עומד על קצה הלשון
האמת או הפיתוי
מי יישבר ראשון?
זה מן קרב שכזה
למי שיכאב יותר הוא המנצח
זה קרב מבזה
למי שיש יותר צלקות הוא בורח |
|
|
זה היה בוקר
רגיל, השמש
ליטפה את החלון
וזרקה אור לתוך
המשרד האפל שלי,
התעוררתי על
השולחן עם ריר
שנזל על המקלדת,
קמתי וחילצתי
עצמות,
ניגשתי לחלון,
פתחתי אותו...
ואז זה היכה
בי!
יאשה, עבד פעם
במגדלי התאומים,
בקטע מיצירתו
האחרונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.