[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








תמרה יקרה,

אוף החופש הגדול הזה!
כבר משעמם לי! כל היום אני בבית. או קוראת ספר או צופה
בטלוויזיה, את לא מתארת לעצמך כמה משעמם הדבר. כל כך מעניין
אותי מה את עושה, בטח לך לא משעמם, את תמיד זוכה בדברים
מעניינים, תמיד לך יש משהו מעניין לעשות... ואני תקועה לי
בבית. תספרי לי מהו הדבר המעניין שאת עושה כדי שאולי יהיו לי
רעיונות בראש לדברים מעניינים. ליאת ומיכאל כל היום ישנים, וגם
כשהם מתעוררים ב-3-4 הם לא מתייחסים אלי, מיכאל כל הזמן במחשב
שלו וליאת יוצאת עם חברות. כשביקשתי ממיכאל להשתמש קצת במחשב
שלו הוא סירב בכל תוקף, "את לא רואה שעכשיו אני במחשב?!" כן,
ממש ככה הוא אמר לי. תמרה, את לא מאמינה כמה כיף היה אם היית
באה לפה, לא היה משעמם לרגע, היינו עושות חיים ביחד. עכשיו אני
חייבת להפסיק לכתוב, אמא חזרה הביתה ואת מכירה את אמא שלי -
כשהיא מגיעה הביתה היא רוצה שאני אבוא לספר לה איך עבר עלי
היום, ולפחות עכשיו יהיה לי פחות משעמם. אך זכרי שאת מוזמנת
לפה תמיד.
                                             שלך
                                               סופי







סופי יקרה,

אני מצטערת שלך כל כך משעמם ואני לא יודעת איך ניחשת אבל באמת
לי נורא מעניין. אורחים מארצות-הברית הגיעו לקיבוץ, נערים,
נערות, ילדים, ילדות ועוד הרבה מבוגרים. אני מצאתי לי חברה,
נערה בת גילי העונה לשם דייזי, ותנחשי מה?! היא נולדה יום
לפניי. אנחנו עושות ביחד חיים משוגעים... הלכנו לקניון, לבריכה
ולאלף סרטים. כל כך כיף לנו ביחד. ועכשיו אני נזכרת שלא יפה
מצדי להגיד כמה כיף לי כי את שם בבית משועממת. אז אני לא אגרה
אותך.
מה שלום אבא שלך? הוא כבר מצא עבודה? ואל תחשבי שליאת ומיכאל
לא נחמדים, הם פשוט גדולים ממך ולא מזדהים איתך. את יודעת, אני
מדברת המון עם ליאתוש באיסיקיו ואליי היא מאד נחמדה, כך שהסיבה
היחידה לכך שאליך היא לא נחמדה, היא משום שהיא גדולה ממך.  אני
יודעת שעכשיו בראשך את מתכננת לכתוב לי במכתב שלך ומה עם
מיכאל? עליו אין לך תירוץ למה הוא לא נחמד... אז הנה אני אומרת
לך - עם מיכאל אני לא יודעת. אני לא אומרת בשום אופן שאליי
מיכאל לא נחמד, פשוט אני ומיכאל לא מדברים הרבה. איתך במכתבים,
עם ליאתוש באיסיקיו ועם מיכאל אני לא מדברת. טוב, סופי, אני
צריכה לסיים כי דייזי לוחצת עליי שנלך לים כבר. אני לא בטוחה
שבשעות החום זה סביר ללכת לים אבל אצל דייזי אין כזה דבר
'סביר'.
                                              שלך באהבה
                                                      תמרה






תמרה יקרה,

אני מבינה שאת עם דייזי ואת לא במיוחד נהנית לדבר איתי אז
להתראות לך, אני לא רוצה לדבר איתך יותר לעולם!!!
                                    סופי







סופי יקרה ואהובה!

אני לא התכוונתי לפגוע בך!!! ולהיפך, את נהנית לספר לי את
החוויות שלך ואני נהנית לקרוא אותן, אז חשבתי שגם את נהנית
לקרוא את החוויות שלי, אבל אם לא אז אני לא אספר לך עליהן. אני
מאד אוהבת אותך, הרבה יותר מאשר את דייזי, ואת לא צריכה להיעלב
אם אני חברה של דייזי, כי את יכולה להיות בטוחה שיש לי עוד
הרבה חברות, והנה את רואה בלי קשר אל החברות האחרות שלי אני
יודעת שיש לי אותך, ואת הרבה יותר חשובה לי מאשר כל חברה
אחרת... את הבת דודה הכי חמודה בעולם! סופי, ובאמת שלא
התכוונתי להעליבך.
                                          שלך באהבה
                                                   תמרה








סופי יקרה,

זה עוד בחיים לא קרה! שאני כותבת לך שני מכתבים ברצף? למה את
לא כותבת לי? אני מניחה שאת קוראת את המכתבים ובלבך חושבת
שלעשות איתי ברוגז זה הוא פתרון מושלם. אך סופי, אם את לא תעני
לי גם על המכתב הזה אני אתחיל לא לכתוב לך יותר מכתבים. הרי מה
הטעם אם את לא עונה לי? ואם את לא עונה לי יכול מאוד להיות שאת
בכלל לא קוראת את המכתבים וישר זורקת אותם לפח... אז תעני לי
בפעם הבאה? ובאמת שזה טיפשי מצדך להיעלב מדבר כזה... אני מכירה
אותך מאז שהיית קטנטונת אבל בעצם התחלתי להתכתב איתך רק מאז
שהיית בת שמונה, אבל מגיל שמונה שלך הרגשתי שאני מזדהה איתך
בהמון דברים למרות שאני גדולה ממך בארבע שנים, ומעולם לא
נתקלתי בהתנהגות כל כך תינוקית מצדך.
                                                     שלך
                                                     
תמרה








תמרה...

אולי את באמת צודקת... כשאומרים לי על משהו לא בסדר שעשיתי אני
בדרך כלל לא מוכנה להודות, אבל בגלל שזאת את אני מוכנה להודות
שאולי זאת אני שלא בסדר. כמה תינוקי מצדי ומגוחך לחשוב שזה שיש
לך עוד חברות חוץ ממני זה אומר שאת לא רוצה לדבר איתי יותר...
אני מצטערת על ההתנהגות הזאת ואני תוהה עם עצמי אם תסלחי לי,
את עדיין רוצה אותי? את עדיין אוהבת אותי? האם את סולחת לי?
אני נותרתי עם המון שאלות והפעם יותר מתמיד אני כבר מחכה למכתב
שלך. תעני לי במהירות האפשרית, וזה בסדר אם את לא סולחת או לא
רוצה להתכתב איתי יותר... אני מבינה אותך.
                          שלך
                            סופי





סופי יקרה,

יש, חזרת לעצמך! איזה יופי שעכשיו יש לנו את אותה סופי המתוקה
של פעם! את מכתבך האחרון קראתי לפחות 5-6 פעמים... ובכל פעם
מחדש ליטפו את לחיי דמעות חדשות, אז כמו עם החולשות שלך גם לי
יש חולשות, לדוגמא זה שבכיתי מדבר כל כך קטן אלה החולשות שלי.
טוב, נגיע לחלק העיקרי: מה נראה לך? ואיך בכלל העזת להעלות
בדעתך רעיון כל כך טיפשי? בטח ובטח שאני עדיין אוהבת אותך
וסולחת לך, וברור שאני עדיין רוצה להתכתב איתך. אשמח אם תגידי
לי במכתב הבא אם את מרשה לי או לא מרשה לי להמשיך כמו פעם לספר
לך על חוויותיי, יש לי המון מה לספר לך, אך זה בסדר גם אם את
לא רוצה, הרי עדיף לי לשמוע את החוויות שלך מאשר לא לדבר איתך
יותר כלל כי את עושה איתי ברוגז, אז תגידי לי. גם לא סיפרת לי
על אבא שלך, מה איתו? אז הנה לך עוד שיעורי בית. (רק השתדלי
לזכור הכל.) דיברתי אתמול עם ההורים שלי ואת לא תאמיני מה הם
אמרו! הם רוצים שתבואי עם משפחתך אלינו. אמא פתאום אמרה:
"תגידי, תמי, מה עם סופי? את רוצה שאני אתקשר לרחל אחותי ואני
אגיד לה שהיא ומשפחתה מוזמנים לבוא לבקר אצלנו בקיבוץ?" כן,
סופי, ממש כך! כל השאלה היא אם היא כבר התקשרה... ובעצם מה היא
הבעיה, אני אחרי המכתב שלך אלך לשאול את אמא אם היא כבר הזמינה
אתכם אלינו... אה, ואת בטח כבר יודעת מה אני עניתי לה: "לא,
אמא, אני לא אוהבת יותר את סופי". סתם! צוחקים איתך! אמרתי לה
כך: "אמא, את צוחקת איתי! את סופי שלי?! שאני כל כך אוהבת? בטח
שאני רוצה!"
טוב, סופי, זה כבר מכתב מאד ארוך אז זכרי שאני פשוט מתה עליך!
                                                     שלך
באהבה
                                                           
 תמרה






תמרה יקרה,

חשבתי על הזמנתך ואני מבינה שזה באמת אומר שאת רוצה אותי! אחרת
לא היית מזמינה אותי... נכון? ועכשיו לשיעורי הבית שלי: אבא
שלי? הוא בסדר, אפשר להגיד, לקחו אותו לראיון עבודה למשך שבוע,
הוא יצא אתמול ואני נורא במתח האם יקבלו אותו או לא. אמא אומרת
לי שאי אפשר לדעת היום, לכל מקום עבודה יש את השטויות שלו.
תמרה, אל תדאגי, סמכי עליי, כשיהיה חדש אני במהרה יכתוב לך.
ו... כן, אני רוצה בשמחה לשמוע את חוויותיך ולהרגיש שותפה להן,
הרי בטח גם לך כיף לשמוע את חוויותיי. אתמול הזמינה אותי רונית
לדירתה. אני לא זוכרת אם כבר סיפרתי לך על רונית אבל אם לא אז
זאת השכנה שלנו. היא אישה די זקנה, אבל יש לה את נכדותיה (וגם
נכד אחד) ולפעמים יוצא שהן מזמינות אותי לשחק איתן. את הנכד
מעולם לא ראיתי, אבל כשאני עם הבנות הן נוהגות לספר לי עליו
רבות. אפילו פעם אחת מרוב שהתגריתי מהסיפורים שלהן סיפרתי להן
עליך, הן אמרו שאת נשמעת נחמדה. אבל נחזור לענייננו. אז אתמול
בשעה שאני צופה בטלוויזיה, ואמא אפילו בבית, היה טלפון. סופי,
תעני, ביקשה אמא, ואני עניתי. "סופי, זאת רונית השכנה מלמעלה,
מה שלומך?" "הכל בסדר..." השבתי לה, והיא מהר ניגשה להצעתה.
"את מכירה את הנכדות שלי?" כן." "אז לאורטל יש יום הולדת, יותר
נכון בת מצווה." "לא ידעתי שאורטל כל כך גדולה, חשבתי שהיא בת
גילי." "נו, טוב, גם את תיכף בת 11, את די קרובה לגילה. אבל לא
משנה, נגיע לחלק הכי חשוב. אורטל מזמינה אותך לבת מצווה שלה.
הבת מצווה תיערך רחוק, ביפן, ואני תוהה עם עצמי אם את תסרבי או
לא להצעה." שתיקה המומה חלפה בינינו ואז אמרתי לה: "תשמעי, זאת
הצעה בהחלט לא קלה, אך אני צריכה לדבר על כך עם ההורים שלי
ואלוהים עוד יכול להיות גדול... נראה מה יהיה." אוקי, היא אמרה
ואז ניתקה. תמרה, אני צריכה פה את עזרתך, מה את אומרת? כדאי
לי? נראה לך שאמא ואבא יסכימו? את יודעת, באותו זמן לפנות ערב
כשהיא התקשרה, ישר אחרי השיחה, אמא הייתה צריכה לצאת ואני
ידעתי שאת אמא אי אפשר לשאול כאלה שאלות שנייה לפני שהיא יוצאת
כי זאת תהיה לה שאלה קשה מדי בשביל הרגע האחרון ואז היא בלי
לחשוב תגיד "לא". אז כל זה קרה אתמול והיום אמא יצאה מוקדם.
אז אני מחכה להיום כשהיא תחזור מהעבודה.
                                    שלך
                                      סופי





תמרה יקרה,

סליחה שאני כותבת לך שני מכתבים ברצף אך אני הבטחתי לך ואני
אעדכן אותך:
אבא מצא עבודה, אמרו לו שהוא לא חייב להשאר עד סוף השבוע בגלל
שהם כבר בטוחים שהם רוצים לקבל אותו. אבל את יודעת מה זה
אומר??? זה אומר שאנחנו לא נוכל לבוא אליכם, כי אמא אומרת שאם
אבא מצא עבודה לא נוכל לבוא. "אי אפשר ביום הראשון שאבא עובד
ישר לצאת לנופש, מה זה? מה הוא יגיד להם? אני לא יכול לעבוד
ביום הראשון שלי כי אני יוצא לנופש עם המשפחה שלי? סופי, בפעם
אחרת". איזה רעה היא! ואפילו היא לא הרשתה לי לטוס עם רונית
לבת מצווה של אורטל! אוף, חבל שאמא שלך היא לא אמא שלי, היא
בטח הייתה מבינה אותי. טוב, בינתיים אני לא אכתוב הרבה מפני
שגנבתי לך את התור, עכשיו זה התור שלך לכתוב לי, אז אני אתן לך
את תורך.
                                        שלך באהבה
                                                 סופי








סופי יקרה,

אני מצטערת מאד, חבל שלא תוכלו לבוא אלינו... כל כך רציתי...
אבל לא נורא, בטח ההורים שלך ימצאו מועד אחר, ואל תגידי דברים
נוראים שכאלה! את חייבת לאהוב את אמא שלך, וחוץ מזה אם אמא שלי
הייתה אמא שלך אני לא הייתי קיימת. את יודעת, אולי יש חסרון
בזה שאתם לא באים אלינו, אבל גם יש יתרון, והיתרון הוא שאבא
שלך מצא עבודה! חבל שאמא שלך לא הסכימה שתטוסי עם רונית, אולי
זאת הייתה יכולה להיות חוויה מעניינת. טוב, את רצית שאני אספר
לך על עצמי, אז ככה: המשלחת מאמריקה עזבה, אך דייזי נשארה איתי
והיא חוזרת לאמריקה ביום חמישי הקרוב... ההורים שלי ניסו לעודד
אותי שאני יכולה להשאר עם דייזי בקשרים גם בדרכים אחרות. אבא
אמר: "קחי לדוגמא אותך ואת סופי, איזה חברות נפלאות אתן, ואתן
בכלל לא גרות באותו מקום, אפילו התראיתם רק כשהייתם פיציות. גם
את ודייזי יכולות להיות חברות מאד טובות גם בלי לראות אחת את
השנייה." אבא צדק. אך סופי, שכחי רגע מהשיחה שלי ושל אבא, באמת
לא ראינו אחת את השנייה בשנים האחרונות, אין לי מושג בכלל איך
את נראית, אך אני בטוחה שאת יפיפייה עולמית. סופי, אני הולכת
לאכול ארוחת ערב ואז אמשיך לכתוב לך.
היי, חזרתי! ואת לא מאמינה איזו הצעה עולמית הציעו הורי! הם
הציעו שאת יכולה לבוא גם לבדך, כלומר בלי הוריך. ועכשיו אמא
נכנסה אלי לחדר וסיפרה לי שהיא התקשרה אל אמך ואמך אישרה, אך
היא הבטיחה שהיא לא תגלה לך עד שאת תספרי לה על זה מהמכתב הזה.
אז עכשיו רק צריך שגם את תסכימי. אז במקום לכתוב אני אפסיק כאן
ואז אני אוכל לשלוח לך את המכתב עוד היום בערב ואז זה יגיע
בהקדם. אז ביי ונתראה בקרוב.
                                    שלך באהבה
                                               תמרה







ת-מ-ר-ה-!-!-!

איך הזמן עובר מהר! היום יום ראשון וביום רביעי אני נוסעת
אליכם, איזה כיף! אני מקווה שאת שמחה כמוני! טוב, אין לי המון
זמן, אני צריכה לצאת כי חברה הזמינה אותי, אבל תנסי לשלוח לי
משהו לפני הנסיעה שלי.
                                                שלך עם המון
המון אהבה
                                                         
סופי

נ.ב.
דייזי תהיה כשאני אבוא?





סופוש הבת-דודה הכי שיש!

אז מה? כבר את אצלנו? איך ייתכן הדבר? והכל בזכות הבת-דודה שלך
שאירגנה לך הכל! אז אני מחכה לך ואני סופרת את הדקות (לפעמים
את השניות), אז את מבינה שאני ממש מחכה לך!
אה... דייזי לא תהיה. מה נראה לך, שאני אתן לה להיות
כשהבת-דודה מספר אחת מגיעה אלי?! לא ולא! סופוש היא אך ורק
שלי!!!
יאללה, נתראה אצלי בבית ביום רביעי, ונעשה שמח. נלך למקומות
הכי כיפים שיש עם הבת-דודה הכי כיפית שיש.
                                   שלך הבת דודה שמשתוקקת
לראותך
                                                 (תמרה)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סיבוב הופעות :

פיל קלינטון
מוביל את מוניקה
סקס.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/11/05 2:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הילה חדשה

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה