"הקוסם"
סרט גמר עלילתי של שגיא סרגיי זמושצ'יק
ע"פ תסריטו של טנאי עדי

ONE-LINER
סיפור על אהבה מלחמה ומעט קסם.

סינופסיס קצר

זהו סיפור אהבה מלא קסם על מתקין טלוויזיות בבית חולים שלאחר
שנים במערכת זוגית מרגיש בודד ולא מאושר, בורח אל ממלכת
החלומות בה הוא פוגש את חברתו כאשת חלומותיו. בעזרתה לומד
להפסיק לאהוב רק את עצמו ומבין מהו קשר זוגי אמיתי. כל זאת על
רקע מלחמה מחרבת המגיעה אל לב מדינת ישראל ומשקפת את
ההתפתחויות הפנימיות של הגיבור. שלומד למלא את החיים בקסם.

סינופסיס ארוך

מקסים ילד בן 8 פגוע טראומות מלחמת לבנון השנייה פוגש בים
במירים ילדה בת 6 שמלמדת אותו על הקסם בחיים. מירים נפגעת
בהפגזות על חיפה ודרכיהם נפרדות.
היום, לאחר 21 שנה, מקסים הוא מתקין טלוויזיות בבית חולים שם
עובדת חברתו מירי כאחות. מקסים משתמש בקסם עליו למד בילדותו על
מנת להתגבר על הקשיים בחייו וללמוד על קסם האהבה.
מצב היחסים בין מקסים ומירי בכי רע ומקסים הבודד בורח לממלכת
חלומות שם הוא נפגש עם אישה הדומה בכל לחברתו מלבד הקסם שמתרחש
ביניהם ולא מתרחש במציאות, היא מירים. בבית החולים מקסים פוגש
בשלום זקן משוגע ומכור לסרטי טלוויזיה ובעזרתו לומד לקבל את
מירי. מקסים מחליט לבחור באישה שישנה לצידו במיטה ולהיפרד מאשת
חלומותיו.
בדיוק כשנדמה שהכל לא יכול היה להיות יותר מושלם, מתחילה
המלחמה שכולם דיברו עליה ומגיעה אל בית החולים פצועה מהצפון
אשר מתגלה כאותה אישה מהחלומות. המלחמה גוברת ומגיעה אל לב
המדינה ומקסים עומד בפני בחירה שתקבע מה היא המציאות ומהו
החלום. כאשר הוא בוחר במירים, מירי מתגלה כיציר כפיו הדמיוני
ועוזבת לעד, כשמקסים מצליח להשכיח אותה. לאורך הסרט אף אחד
מלבד מקסים לא רואה את מירי, והיא היחידה שראתה את קסמיו, כי
היתה חלק מהן.
מקסים ומירים, בברכתו של שלום, הולכים אל הים שם נפגשו
לראשונה.

הצהרת כוונות הבמאי

הקוסם הוא סיפור על אהבה, הלמידה לקבל את בן זוגך והיכולת
לתת.

את הגיבור הראשי אני מכיר מקרוב, לא משנה איך יקראו לו, הוא
אני. רגיש, רומנטי, אמיץ וטוב לב. עליתי לישראל בגיל שבע וחצי
מברית המועצות לשעבר ועברתי תהליך קשה של התאקלמות ללא איש
שבאמת יכול לעזור. פניתי אל הציור שעזר לי כילד להתמודד עם
הקשיים.
מקסים, גיבור הסרט, היגר כמוני לארץ כשהיה ילד והוא חיי את שתי
התרבויות בו זמנית.
בסרט הייתי רוצה לעסוק באמת שמאחורי המושגים השטחיים של רגיש,
רומנטי או אמיץ, ולהעמיק בקסם שעומד מאחורי הדברים האלו. הקסם
שעומד מאחורי מערכות היחסים שלנו ומאחורי הקלעים מניע את
הגלגל. אני רוצה להראות את המלא בתוך הריק את היופי שבתוך
מציאות כעורה. הסרט שואל את שאלת "אשת החלומות" והאם היא בכלל
קיימת במציאות? ואם כן האם התשובה לשאלה זו לא תלויה אך ורק
בנקודת המבט שלנו? הסרט עוסק גם בנקודות המבט ובהשפעתם על הקשר
הזוגי.

העולם שאני בוחר ליצור בסרט הוא איננו מופרך אלא מאוד ריאליסטי
בבסיסו, כאשר מדי פעם גם בורח יחד עם הגיבור למציאות
אלטרנטיבית, אל החלומות הפרטיים שלו, ואל הפנטסיות הנרקמות
במוחו ועוזרות לו להתמודד עם המציאות העגומה והמלחמתית שסובבת
אותנו.

אורך הסרט יהיה באורך של כ-52 דקות, הוא יצולם בצבעים
קונטרסטים מונו כרומטיים, וקצבו יהיה מהיר ואיטי לסירוגין.
מצלמה:200  HVX .Panasonic

בסרט הזה אני בוחר לשים את הדגש הדרמתי על מערכות יחסים
אנושיות ומורכבות, תוך כדי הקפדה אסטטית. יש לציין שלמרות
שמדובר בתסריט על תל-אביב במלחמה, לא יידרשו אפקטים מיוחדים
שלא נוכל להשיג על ידיי אנימציה היפר-ריאליסטית CGI, שאותה
אנחנו יודעים לבצע היטב.

סרטים שהשפיעו עלי:
"שמש נצחית בראש צלול", "מגדלי התאומים", "דבר אליה", "הנסיכה
והלוחם", "תותי בר", "שליחות קטלנית 2", "הנסיכה הקסומה",
"אמלי".




תאור דמויות

מקסים

מקסים, גבר בן 29, נאה מאוד. עלה מברית המועצות לשעבר בגיל 6,
קליטתו היתה קשה בחברה הישראלית. בגיל 8 איבד את הוריו בהפצצות
על חיפה במלחמת לבנון השניה. היום הוא מתקין טלויזיות בבית
חולים, עבודה שהוא מקצועי בה אך אינה מספקת אותו. הוא גר בדירה
קטנה וריקה. טיפוס בודד אך רומנטי, מופנם אך אמיץ. בקשר כבר 21
שנים עם אותה אישה, מירי, איתה הוא נפגש רק בבתי מלון ומקומות
ציבוריים. מקסים חושב שהוא יודע הכל על אהבה אבל הוא עוד צריך
ללמוד לקבל.
מקסים מאמין בקסם והאמונה הזו היא דרכו להתמודד עם החיים.

מירי / מירים

שתי הדמויות משוחקות על ידי אותה השחקנית.

מירי, 27, חברתו לחיים של מקסים, אישה יפיפיה, עיניים חומות,
שיער פזור. אישה רגישה מאוד, מינית מאוד ומאוד אימפולסיבית.
עובדת כאחות בבית-חולים.
יש בה הכל מהכל היא יכולה להקסים ברגישותה, לכעוס ולהיות
מגעילה, לרגש בהתמסרותה, לכבוש במתיקותה, אך הכל מאותו רצון
בסיסי שמקסים יאהב אותה.
מקסים הוא אהבת חייה והיא אינה יכולה להתקיים בלעדיו.

מירים, 27, אשת חלומותיו של מקסים, אישה יפה, עיניים כחולות,
שיער אסוף. אישה בוגרת, צנועה, בעלת חוש הומור וסבלנות. מירים
היא האישה איתה מקסים ניפגש בחלומותיו ומבינה אותו תמיד. יש לה
קשר מיוחד איתו והיא מקבלת אותו ממש כמו שהוא.
חולמת להיות רקדנית.

שלום

שלום, 80, בעל חזות מזרחית, הזקן המשוגע של בית החולים. נכה
המרותק לכסא גלגלים. אשתו עזבה אותו לאחר שהפך נכה וכבר אינה
בין החיים. מאז מכור לטלויזיה, ולפנטסיה והבריחה מהמציאות שהיא
מספקת. שלום נושא עימו את המטען של עזיבתה של אשתו ומאשים את
עצמו בכך.



                                      "הקוסם" (תסריט בן 45
עמודים, 52 דקות)

1. חוץ. חלל לבן, חוף-ים במפרץ חיפה. יום                    
                                       1

בתוך השום מקום ילד, מקסים, 8, לבוש פיג'מה לבנה ארוכה
ומפויחת, יושב ובוכה.
מגיעה ילדה מירים, 6, לבושה בגד ים חצאית כחול ושיערה אסוף
לשתי צמות. היא רוקדת ומפזמת לה משהו והדבר מושך את תשומת
ליבו. היא מבחינה במבטו, הוא משפיל מבט וחוזר לבכות. היא צועדת
אליו בנחישות.

מירים
שלום...

תוך כך מירים פוסעת לפניו, מתנענעת הנה והנה ועושה סיבוב.

מקסים לא מגיב.

מירים
שלום!
מי אתה?


מקסים רק מרים את מבטו ומוריד חזרה.
מירים מתיישבת ליד מקסים.

מירים
מה קרה לך?
כואב לך?

מקסים לא משיב.

מירים
רוצה מתנה?
אני רוצה לתת לך מתנה, תקבל את המתנה שלי?

מקסים מסובב את הגב.
מירים מתכופפת מעליו עם פרצוף חוקר, בוחנת וחוזרת לשבת לידו.

מירים
כשאני עצובה, אני הולכת אל המקום הכי מיוחד...

מקסים מפסיק לילל ומירים את מבטו.

מירים
זה המקום הכי יפה בעולם, מקום שבו אין כאב!
רוצה לנסות?

מקסים
טוב.

מירים
זה קל, קודם כל אבל אתה חייב להגיד לי איך קוראים לך?

מקסים
מקסים.

מירים
טוב מקסים, אני מירים. תעצום את העיניים חזק
ותדמיין.

מקסים עוצם עיניים ומתאמץ מאוד, אבל שום דבר לא קורה.
הוא מתייאש וחוזר לבכות.
מירים קופצת על רגליה ועמודת לפניו.
היא מתכופפת לעמידת צפרדע, נותנת לו ידיים.

מירים
נו זה קל, זה כמו קסם.

מירים מתיישבת ליד מקסים והוא עוצם את עיניו. נכנס סאונד של
רוח וגלים, מקסים מחייך. הוא מושיט את היד שלו ומציר על הקרקע
הלבנה, קונטור עשוי מחול בצורה של דג.
מסביב מופיעים פריטים של ים, אחד אחרי השני: שמש, שמשיה,
צדפים, כוכב-ים, דלי צבעוני וכף וכו'...
מירים מסתכלת על הדג שמקסים צייר, מושיטה את ידה ומסיפה לדג
חיוך.
מהדג מתחיל להתפשט חול, נחשף חוף-ים ואיתו סאונד תואם של המולת
אנשים.
מקסים פוקח את עיניו ומופתע לראות את  הדג, עם החיוך, ומחיך.
הילדים יושבים על חוף הים האמיתי, הומה האדם עם פניהם אל הים.
פתאום נשמעות צעקות.

צעקה
ראיתם את זה?!

נשמע פיצוץ.
רואים את מפרץ חיפה ממבט של ציפור.
טילים מתחילים להופיע אחד אחרי השני באוויר.
בחוף-הים אנשים מתחילים לנוס, ידיים גדולות של אישה חוטפות מהר
את מירים ובעודה נגררת היא מסתכלת לאחור אל מקסים שמביט אליה.
גל גדול שוטף את ציור הדג, מקסים מבחין ומנסה לתפוס אותו אך
תופס רק חול.
מקסים פגוע מסתכל סביבו בכעס ורואה את מירים מתרחקת כשטיל פוגע
בעמדה של מציל שלידה. עשן, צעקות ואש.
לאחר מספר רגעים נשמעת סירנה של אמבולנס, מירים מוכנסת
לאמבולנס ואחריה נכנסת גם אישה שמנה בבגד-ים. מקסים רץ אחרי
אנשי הצוות, נדחף לכאן ולכאן.

מקסים
לאן אתם לוקחים אותה?

אחד הפרמדיקים צועק בחוסר סבלנות.

פרמדיק
לבית החולים ילד, זוז מפה.

הפרמדיק דוחף את מקסים הצידה.
מקסים נאבק לתפוס מקום ולהתקרב למירים. הוא קורא לה.
סאונד של בכי אנשים והמולה מסביב.
מקסים מביט אל מירים השוכבת באמבולנס מהמקום הקרוב ביותר שיכל
להגיע אליו, כשאנשים מפרידים בינו לבין האמבולנס.
הרופאים מתחילים לסגור דלתות.

מקסים
מירים... מירים, אני אמצא אותך! אני מבטיח...

אין התייחסות אליו.
הדלתות של האמבולנס נסגרות. מסך לבן.

2. חוץ. חלל לבן. יום                                        
                                                   2

לאורך הסצנה נכנסים הקרדיטים.
נכנסת מוסיקה קצבית עם קולות של ילדים.
הילדים רוקדים. הילדה מלמדת את הילד לרקוד והוא מתקשה.
ילדים גדולים יותר, והילד השתפר. נערים הוא כבר עצמאי.
בוגרים, מקסים 29 מירים 27 רוקדים מקצועי, והקרדיטים
מסתיימים.
הריקוד מסתיים בהחזקת ידיים והם מסתכלים זו על זה.
מקסים מחייך אליה.

מקסים
תודה לך, נהניתי מאוד, את יודעת, אם חברה שלי בחיים לא היי...

מירים מחייכת אליו והם ממשיכים את הריקוד כשהמוני פרחים
מתחילים ליפול סביבם.
תוך כדי ריקוד מקסים מחייך ומשרבט באצבעו קונטור עשוי מחול -
"הקוסם".

3. פנים. חדר בבית מלון. בוקר                                
                                             3
מקסים מתעורר במיטה כשעל פניו חיוך. הוא נמצא בצד המיטה כשאת
מרב המקום תופסת אישה "אלוהית", סקסית הלבושה בלבנים, מירי,27,
הנראית בדיוק כמו האישה מהחלום.
מירי מתעוררת ודוחפת אותו מעט עם רגלה, היא מסתובבת, פותחת את
עיניה עם חיוך ומביטה במקסים המאושר ומלא ההשראה המביט מעלה.
הם נמצאים בבית מלון זול ולא מפואר ברקע עובדת ללא סאונד
הולגרמה ובה שידורי החדשות.

מירי
על מה חלמת?

מקסים לא מרוכז.

מקסים
מה?

מקסים מתעשת.

מקסים
אה... את יודעת שאני לא אוהב לדבר על שטויות כאלה.

מירי מתרוממת למצב חצי ישיבה והופכת זועפת.

מירי
זה לא שטויות בשבילי!

מקסים מתעלם ממנה ומתרומם מהמיטה, מירי מתכופפת מתחת למיטה
ומעיפה את הכפכף שלו ממתחתיה לכיוונו והוא תוך כדי הקימה נועל
את כפכף העור המשופשף בצורה אוטמטית וקם לכיוון חדר הרחצה.
בדרך הוא מדליק את האור תוך כדי שמירי לוקחת ג'ורנל פותחת איתו
אך במחשבה שניה קמה אחרי מקסים קצת מעוצבנת.

מירי
אם תמשיך להתעלם ממני, יום אחד אני פשוט אעלם.

תוך כך היא קמה ומתקרבת אל חדר הרחצה אליו מקסים נכנס ומגיעה
בדיוק כשמקסים העומד עם הגב אליה לוקח בידו מברשת שיניים.
מקסים אוחז במברשת השיניים שלו ומחפש את המשחה. הוא מסתובב
לכיוון מירי.

מירי
מה אתה רוצה שאני אחשוב, אה מקסים?

מקסים
אני משאיר לך מקום לדמיון...

תוך כדי הוא עושה תנועה קטנה עם היד כבשגרה, מאחוריו בלי משים
מצטיירת לה שפופרת משחת שיניים, מקסים מסתובב, מורח משחה
ומתחיל לצחצח שיניים.
מירי
יחסים לא יכולים להיות מבוססים על שקרים ודמיונות מקסים!

                        מקסים (עם משחה בפה)
דווקא יכולים.

מירי העומדת מאחורי מקסים, מחליטה לשבור גבול חדש בריבים בינהם
במטרה לנצח, נסחפת הלאה ואומרת דבר שהיא מתחרטת עליו מיד.

מירי
זהו אני עוזבת, אם אתה לא מספר לי אני עוזבת.

מקסים מפסיק את עיסוקו, פיו נשמט קלות ופחד ניצת בעיניו
כשמאחוריו ניתן לראות את החרטה והכאב בעיניה של מירי, אך לאחר
רגע הוא משלים את הפער ולוקח החלטה לחצות גם הוא את הגבול
כשהוא נהיה קר.

מקסים
בסדר, תלכי.

ומיד מפנה מעט את ראשו בכאב של מי שאמר דבר מה שאינו שלם
עמו.
פחד ניצת בעיניה של מירי כשהיא מגמגמת ורוצה לבקש סליחה אבל לא
יוצא לה קול.
מקסים מאוכזב מהתגובה של מירי מחזיר את מברשת השיניים למקומה,
מסתובב לכיוון מירי ומסנן.

מקסים
תעלמי.

מירי לא מבינה איך הגיעו למצב הזה, היא רוצה לחזור אחורה אך
כשהיא מוציאה את התסכול שלה יוצא משהו אחר לגמרי, היא מסתובבת
בצעקה.

מירי
אההה!



4. חוץ. כביש דו-סטרי לאורך הים. בוקר                        
                                        4

מירי ומקסים לבושים במדי העבודה שלהם. נוסעים ברכב שנת 2010
ישן, שקט באוטו ויש מתח ביניהם. מקסים מדליק את הרדיו, בחדשות
מדברים על מתיחות גוברת בצפון. המכונית נוסעת על אוטוסטרדה
רחבה בתוך מנהרה. המכונית יוצאת מן המנהרה אל מפלס כבישים
מוגבה מעל האדמה אל העולם בחוץ. שם מעל מערכת כבישים מסועפת
ניצבים מגדלי עזריאלי ומגדלים נוספים שפסגתם בלתי מושגת עקב
זיהום וערפיח. החזיון כולו צפוף מאוד, רכבת קלה שחוצה את הדרך,
מטוסים שקטים שעפים נמוך והמולת מכוניות.
מקסים, שמביט על הכביש, מפנה מבטו אל מירי המסתכלת קדימה בכעס,
מחזיר מבטו אל הכביש ומביט אל הצד השני, אל הים הרגוע והשליו
שנראה מרחוק ובו אנשים מבלים.
צפצופו של צופר מכונית קוטע אותו והוא לוחץ על הברקס. הרכב
נעצר סנטימטרים ספורים מרכב ערסים שנת 2025 שחצה את הצומת,
ועליו סטיקר -  "קוראים לי ישראל". מקסים מסתכל המום. דלת
המכונית נפתחת למעלה וישראל ומן האוטו יוצא ישראל, 27, חולצה
משובצת, משקפי שמש, מגולח זיפים ושיערו מגורז. ישראל מתקרב
בהליכה ממוקדת אל עבר מכוניתו של מקסים כשהוא היסטרי ועצבני
ביותר וצועק דברים ללא קול בגלל החלון. מקסים המבוהל נשאר בתוך
הרכב, מסובב את הידית בהססנות, פותח מעט את החלון וישר ישראל
מדביק לו כפה על הראש.

מירי
הלו בלי ידיים, מה קרה? בלי ידיים!

ישראל ממשיך לצעוק על מקסים תוך כדי שהוא מדביק לו עוד כפה.

ישראל
הלו יא רוסי מסריח מה נראה לך, אתה נוהג פה לבד, מה אתה
נורמאלי?!

מקסים המום מהצעקות של מירי מסיט מבטו הנה והנה אל מירי
ההיסטרית ואל ישראל העצבני.

מקסים
אה... סליחה, טעות שלי, אני...

מירי צורחת בהיסטריה תוך כדי שמקסים מדבר.


מירי
בלי ידיים, יא חתיכת מזדיין!

ישראל מסתכל על מקסים, מנענע בראשו ובולע גיחוך, מסתובב ועושה
דרכו חזרה אל הרכב.

ישראל
השתלטו על המדינה ה"בלאטים" האלה.

מקסים ומירי יושבים בשקט במכונית העומדת, מקסים מסתכל באכזבה
אל מירי ומסיט מבטו אל הים. רואים ים. בים זוג רוקד, חתן וכלה
צעירים רוקדים וצלם מצלם אותם לקליפ חתונה.

5. פנים. מסדרון, חדר אשפוז בבית-חולים. אח"צ                
                                  5

השוט של הים נפתח, רואים שזה מתוך חלון ומקסים מביט ממנו.
מקסים מחזיר מבטו מהים ומשפיל אותו בעצב. מקסים הולך וחוזר
להסיע עגלה ובה טלוויזיות, זרועות וארגזים עם כלי עבודה,
במסדרונות בית-החולים, מרגיש קטן ולבד בתוך המסדרון הרחב
והארוך. עד שמגיע אל דלת. מקסים מביט בדלת ולוקח נשימה עמוקה.


           מקסים (לעצמו)
קח את זה בקלות...

בפנים מחכה לו פרצופו המוכר, הזועף והמריר של שלום, 80, נכה,
לבוש פיג'מת בית חולים,
על כסא הגלגלים שלו שמיד צועק.

שלום
מה עם הטלוויזיה שלי, למה היא לא עובדת?
הכל נתתי במדינה הזאת,
אתם הצעירים אין לכם שום כבוד אלינו,
מצדכם עדיף היה שנמות כבר. ככה שנפנה לכם כאן עוד מקום.

מקסים בולע ומיד בתחילת צעקותיו של הזקן פונה לאבחן את התקלה
כשהזקן ממשיך לצעוק ולהקים מהומה. מקסים מיד רואה שחסר המתאם
בין 21 פינים ל-RCA, והכבל תלוי שם מנותק.


שלום
תראו כולם, את היחס שלו אלי, תראו!
אני רוצה את המנהל לפה.
איפה המנהל?

מירי שמגיעה בדיוק עוצרת בפתח בגלל הצעקות.
תוך כדי שהוא משתולל, נופל לשלום מבית-השחי הממיר. מקסים מבחין
בו, והזקן יושב נבוך. מקסים עושה עצמו כאילו לא שם לב מה נפל
לזקן ומפנה מבטו חזרה לטלוויזיה כבוחן מה קורה שם.

מקסים
אני מצטער אדוני, זו תקלה שלנו.

מקסים מכניס ידו לאחד הארגזים ומוציא משם מתאם חדש.

שלום
כדי שתשימו לב לתקלות האלה שלכם...

מקסים מרים את מבטו ומבחין במירי שעומדת בפתח. מירי שמביטה בו
מוקסמת ומתחילה להיכנס. מקסים חוזר אל הטלוויזיה, מרכיב את
המתאם והטלוויזיה עובדת.
שלום מביט בטלוויזיה שעובדת, משפיל עיניים ואז עוטה על עצמו
חיוך זדוני.

שלום
אם הייתם קצת יותר סובלניים,
היינו יכולים לחסוך הרבה עצבים, הא?!

בזמן דבריו של שלום מירי נכנסת אל החדר במטרה להשלים, מקסים
מבחין בה, הוא זוכר את הריב מהבוקר, אין לו כוח לריב עכשיו
והוא מסתובב אליה עם הגב.

מקסים
מה את רוצה?!

מירי
למה אתה מדבר אלי ככה?
אל תפנה אלי את הגב!
אני לא אוויר.

           שלום (ממלמל)
ערוץ הילדים או ערוץ האופנה?...

שלום נשכב על המיטה, מעביר לחדשות ושוקע בהן, בחדשות פרשנים
קובעים כי מלחמה אינה אפשרית כעת, הצד השני אינו רוצה בה, איש
אינו רוצה בה והסבירות לה היא אפסית.
מקסים מסתכל על שלום וחוזר אל מירי.

מקסים
זאת את...

תוך כדי שהוא מצביע ודוחף אותה עם אצבעו.
מירי פגועה ועוצרת בכי קרב.

מירי
תן לי הזמנות מקסים, אני יכולה להיות האישה הזאת.

מקסים לא מגיב.
מירי יוצאת מהחדר בעלבון.
מקסים פושט ידיים בתסכול ומביט אל שלום. שלום מביט בו נבוך
ומוציא מתחת לשמיכה את הממיר שקודם נפל.
הוא מושיט את ידו אל עבר מקסים ופותח את היד.
מקסים נבוך, מסתובב ובא לצאת מהחדר.

מקסים
מה?... אה... עזוב לא צריך, זה בסדר...

מאחוריו שלום קורא.

שלום
אם לא תלמד לקבל, אנשים יפסיקו לתת.
מקסים מרים ידיו בנפנוף ויוצא מהחדר.

                               שלום (מוסיף במלמול לעצמו)
תראה אותי.

הדלת נסגרת.

6. חוץ. חלל לבן. יום                                        
                                                   6

מקסים הולך לבדו אבוד, בודד ומלא אימה בעולם הריק והלבן. הוא
מביט לכל הכיוונים ומחפש מפלט, אולי את האישה מהחלומות. לפתע
משב חול סותר לו בחוזקה, הוא מוריד את מבטו ומגן על עיניו. הוא
מרים את ראשו ורואה נקודה שחורה באופק. מקסים נע אל עבר הנקודה
ומגיע לארון קבורה עטוף בדגל ישראל. סביב הארון קולות בכי
וקריאות כאב של לוויה. מקסים מביט סביבו, שקט...
מתוך הארון נשמעת דפיקה מבפנים. מקסים מסיט מבטו אל הארון ועוד
שתי דפיקות נשמעות. מקסים מתאמץ לפתוח את הארון שעכשיו הוא
עצום בגודלו. הוא שומע קריאה מאחוריו.

מירים
מקסים
הוא מציץ לאחור, בכעס.

מקסים
מה את רוצה?!

מירים
מה, מה קרה, אני לא מבינה?

מקסים מסתובב אליה, מהארון נשמע מלמול והד.

ארון שלום
תראה אותי... תראה אותי...

מקסים
זאת את...
מירים מחייכת ובאה לתת לו ידיים

מירים
כן.

מקסים נרתע, בכעס דוחף אותה והיא נופלת אל תוך הארון שנפתח
ונסגר. הארון בגודל רגיל והדפיקות ממשיכות מבפנים. מקסים פותח
את הארון בחריקה. הארון הישן ריק ובו רק מעט חול ועפר, אך בכל
זאת הוא שומע את קולה של מירים הקורא לו לעזרה.

מירים/מירי
מקסים, מקסים...

הארון נסגר למרות מאמציו של מקסים להשאירו פתוח והוא מביט
בארון הסגור ממנו ממשיך להישמע קולה של מירים.

7. פנים. מחסן בית-חולים. ערב                                
                                            7

ברצף מן הארון הסגור שתפס את מלוא שדה הראיה ניראת דלת בעלת
אותו גוון התופסת גם היא את מלוא שדה הראיה ובדיוק נפתחת. מירי
עומדת בפתח.

מירי
... מקסים!

מקסים מתעורר על כסא גלגלים במחסן שלו. המחסן הוא ארוך, צפוף
ובקושי מספיק לשני אנשים לעבור זה לצד זה. המחסן מלא
בטלוויזיות ישנות, חלקן טלוויזיות קופסה שעבר זמנן, מספר LCD
בתיקון, זרועות, אקווריום קטן עם דג זהב בודד ושאר בלאגן.

מירי
אז כאן היית כל הזמן? הדק' מחפש אותך, כולם מחפשים אותך...

מירי משפילה את מבטה ומוסיפה בשקט.

מירי
התחילה מלחמה.

מקסים מתאפס על עצמו וקם. הוא מחייך אליה.

מקסים
אני מצטער אם הדאגתי אותך...

על פניה של מירי המופתעת אך מאושרת לשמוע את מקסים, מתפשט חיוך
של הקלה ואהבה.

מירי
אני שמחה שהדאגת.

הם מתנשקים, מקסים מסובב אותה תוך כדי והם מחליפים מקומות
במחסן הצפוף.

מקסים
אני רוצה לתת לנו הזדמנות...

מירי
גם אני רוצה...
אבל אתה חייב לקבל אותי כמו שאני...

כריזה של מצב חירום מופעלת.
הכריזה קוראת לכל העובדים להגיע מיד למחלקות ולמשרדים לקבלת
הפצועים.
מקסים כאילו מתעורר מחלום, מביט שנייה על מירי, מסתובב לשמע
הכריזה, ממהר לצאת ומשאיר את מירי בחדר.
מירי מתיישבת על כסא הגלגלים "בפשיטת ידיים", נאנחת ואוחזת
בראשה המורכן. היא נושמת נשימה כבדה ומביטה בעצב מטה אל עבר
ידה המגרדת ברגלה. מעט חול נופל מתחת לחצאית. החצאית טיפה
מורמת ונראית לשבריר שניה חלק מרגלה המצופה חול.

8. פנים / חוץ. מסדרון, כניסה לבית-החולים. ערב              
                                    8

מקסים הולך ורץ לאורך המסדרון. פצועים מוכנסים במהירות למיון
על מיטות ואחד הרופאים מבקש את עזרתו של מקסים.
רופא
הלו, בחור בוא בוא תן יד רגע.

מקסים תופס מיטה ריקה מהמסדרון, ממהר אל הכניסה ועוזר להכניס
פצועים. בחוץ יש המולה. מורידים אנשים מהאמבולנסים והאמבולנסים
יוצאים מיד לדרכם עם סירנה מופעלת. יש בלאגן שלם וקשה לעבור.
מקסים מגיע עם המיטה ופרמדיקים מעמיסים עליה פצוע. הוא מבחין
פתאום בצד בילד, 8, במצב קשה, שכוב באלונקה על הכביש ואיש אינו
ניגש אליו.

פרמדיק
קדימה, קדימה!

מקסים ממהר לרוץ אל תוך המסדרון הוא מסתכל סביב וקולט איזה
בחור קונה שם במכונות.

מקסים
הלו, הלו! בחור בוא, בוא תן יד רגע אחי.

האיש מסתכל עליו והולך. אח שעובר במקום רואה את המיטה עומדת
ללא איש צוות ואוסף אותה. מקסים המשתומם מסובב את הראש אחריו.
הוא מגיע שוב אל המקום ומתחיל מיד לעזור לפרמדיק להעביר פצועים
מהאלונקות למיטות, חלק מהאלונקות נפתחות לגלגלים ישר
מהאמבולנסים ואז מעמיסים עליהם אלונקה אחרת.
מקסים שולח מבט לכיוון אותו ילד חסר הכרה, מעליו מירי מבצעת בו
החייאה.
הוא ממשיך בהעמסת הפצועים. לאחר מספר רגעים קריאה מושכת את
תשומת ליבו.

רופא
הילד הזה...
שימשהו יכניס אותו לטיפול נמרץ!

מקסים מסתובב חזרה לכיוון הילד ומירי. הוא רואה את מירי פוסעת
לאחור חסרת יכולת לסייע, כששני רופאים ופרמדיק תופסים את מקומה
ועובדים על הילד המת.

רופא
מהר, מהר מיטה לפה!
הרופא שמעל הילד מרים את ידיו באוויר ומצניח אותן לצידי גופו,
כשהרופא השני מנענע בראשו והפרמדיק משפיל מבט.
מירי הנסערת מסתובבת ונכנסת בריצה אל תוך בית החולים.


9. פנים. חדר אשפוז בבית-חולים. לילה                        
                                       9

מירי ומקסים בחדר של שלום. מירי יושבת עצובה על כסא המבקר.
מקסים מנסה לסדר משהו בטלוויזיה. שלום מביט במקסים.

שלום
בדיוק בקטע הכי חשוב בסרט,
כשהוא בדרך אליה ועומד להציע לה להתחתן...

מקסים
תגיד, אתה כל הזמן רואה חדשות ודווקא עכשיו אתה בסרט?
איך אתה בכלל מצליח לראות כל-כך הרבה טלוויזיה?

שלום נושם עמוקות.

שלום
אתה תתפלא ילד לגלות שהטלוויזיה פותרת לנו המון בעיות בחיים.

מקסים מביט במירי העצובה, תוך כדי כך הוא מסדר משהו, הטלויזיה
פתאום נדלקת והסרט הרומנטי ממשיך.

                שלום (בהתרגשות)
יש! זה עכשיו הקטע, זה עכשיו!

מקסים מביט לרגע בטלוויזיה בה רואים זר פרחים.
מקסים חושב על רעיון, מחייך לעצמו, ניגש אל מירי ומתכופף אליה.
היא מרימה לעברו שתי עיניים עצובות וחמודות. מקסים מסמן לה עם
האצבע ואז מצייר באוויר פרח.

מקסים
אני רוצה להביא אותך אלי הביתה
הוא לא מדהים אבל...

מירי מרימה אליו מבט.
הוא נותן לה את הפרח והיא מחייכת.

10. פנים. הבית של מקסים. לילה                              
                                        10

בחדר אגרטל פרחים ישן ונבול העומד על שולחן עץ ישן ועגול.
הדירה מרובעת, ריקה, קירותיה לבנים והיא מלאה אבק ועפר. הדלת
נפתחת ומקסים מאפשר למירי להיכנס, מעט חושש.
מירי נכנסת פנימה, הפרח בידה. היא מעקמת את פרצופה למראה
הדירה.
מקסים ומירי עומדים זה לצד זו בכניסה, מבטו של מקסים מושפל
בציפיה וחשש, ולאחר מספר רגעים מירי נכנסת אל החדר.

מירי
למקום בהחלט יש פוטנציאל...

תוך שהיא מודדת בידה את המרחק בין משהו בדמיונה לקיר ולדבר מה
נוסף.
מקסים מחייך ומביט בה משועשע.

מירי
מה? נו! טוב המקום אממ... ריק כזה.

מקסים מתקרב אל מירי ומלטף את שיערה, הוא מעביר יד על פניה,
סוגר את עיניה ושם אצבע על פיה.

מקסים
ריק משאיר יותר מקום לדמיון.
תעצמי עיניים...

ובאותו זמן שמירי עוצמת את עיניה מתחילה ידו של מקסים רוקדת על
פני האוויר ומצירת עולם משלו. החדר מחשיך ואור רך ממלא אותו.
סאונד של גלים נכנס. הקירות מתחלפים בכיפה של כוכבים. מקסים
לוקח את ידה של מירי ומתחיל לפסוע קדימה. על הרצפה  מתגלגל
ונפתח שטיח אדום ולאורכו מתפשט חול לבן ורך שמחליף את המרצפות.
בסוף השטיח שאורכו כשני מטרים מופיע שולחן ועליו מפה לבנה ונר.

מקסים עושה עוד תנועה ועל השולחן מופעים מיני מאכלים והנר
נדלק.
מקסים מוריד לאט את אצבעו מפיה של מירי, משפיל מעט את ראשו
לרצפה, כמו אומן שחושש עת שהוא מציג את עבודתו ומירי פוקחת את
עיניה.


מקסים
תיראי...

מירי
מקסים, זה כל-כך יפיפה!
תודה.

מקסים מרים את ראשו אל מירי.

מקסים
שנשב?

מירי
בהחלט.

מקסים מרחיק את הכסא בשביל מירי לשבת והיא מתיישבת. מקסים
מתיישב מולה.
שקט... מבוכה.

מקסים
בתאבון...

מירי
בתאבון...

מקסים פונה למנתו בעזרת הסכום, מביט בה ועוצר, בעודו מחזיק את
הסכום באוויר מעל המנה. הוא מרים את מבטו אל מירי שמחייכת אליו
חיוך עולץ מתנצל.
מקסים חוזר אל המנה ומנסה לנסר אותה בכוח.
מירי מגחכת.
הוא מרים את מבטו אליה, היא מיתממת ומסמנת לו שימשיך.
מקסים מרים חתיכה שחורה אל פיו, מביט בה ארוכות ומביט אל
מירי.
מירי שמביטה בו, מיתממת ושואלת במבטה הכל בסדר.
מקסים חוזר אל החתיכה, מכניס אותה אל פיו, לועס לאט לאט את
המזון הטפל ובולע אותו בקושי.
מירי צוחקת ותוך כדי קמה אליו כשמקסים מחייך אליה ומקנטר.

מקסים
זה הדמיון שלך?!

מירי שמה לו יד על הפה שיהיה בשקט, מתקרבת אליו עם הפה ולוחשת
לו.

מירי
רוצה לראות קסם?
תעצום את העיניים.

מקסים עוצם את העיניים וקצת מציץ.
מירי צועקת לו בדרכם של אוהבים ומנסה להסתיר את עיניו עם ידה.


מירי
אל תציץ...

מקסים מנסה להתחמק מהיד.

מקסים
אז איך אני אראה את הקסם?!

מירי ממשיכה עם היד.

מירי
נו!!!

מקסים
בסדר, בסדר אני עוצם.

מקסים עוצם עיניים, מירי נרגעת ומחייכת.

מירי
טוב, הנה זה בא...

מירי מביטה במקסים שאינו מציץ ואז מורידה את עיניה ושולחת ידה
לצלחת, מתכוננת למשהו. מקסים פותח עין. מירי נושכת שפתיים
ובאחת מעיפה את הצלחת כולה לאחור קיבינימט.  מקסים פותח את
עיניו מחייך בתדהמה.

מירי
פנטסיות כמו חול ואין מה לאכול!

מקסים נקרע מצחוק.
מירי מתעצבנת בכאילו, כמו שאוהבים עושים.

מירי
אתה צוחק עלי?..
כן אתה צוחק עלי.

מירי דוחפת אותו, הוא נופל על החול והיא נשכבת על ידו.
מקסים מביט בה ומסובב ראשו אל השמיים זרועי הכוכבים.

מירי
ספר לי על החלום מקסים...

מקסים מתרומם למצב חצי ישיבה.
מקסים
אוקיי.
אבל אל תאשימי אותי אם זה יראה לך קצת מוזר!..

מירי מחייכת.

מקסים
טוב, יש אישה אחת. אישה שאני פוגש בחלום.

מירי מקפלת את החיוך שלה בחזרה.

מירי
אישה אחרת?

מקסים
לא בדיוק אחרת, זאת את, רק שכמו שאני חולם שנהיה.

מירי מחייכת. היא מתקרבת אליו, משכיבה אותו בעזרת אצבעה
ומעבירה את רגלה אל בין רגליו.

מירי
ששש... מה אתה צריך חלומות כשיש לך אותי.

הם מתחילים להתנשק ולהתמזמז ומירי פושטת מעלה את חולצתה.
בתוך להט הדברים, מקסים מוצא דרך לתת לידו לחמוק ולצייר באוויר
- השולחן והאוכל נעלמים, עוד תנועה וסביבם מתחילים נושרים
לאיטם עליהם של פרחים אדומים.

מקסים
שנייה...

מקסים מקיש פעמיים באצבעותיו והאורות כבים.

11. חוץ. חלל לבן. יום                                      
                                                11

מסך לבן, רעש של גלים, מקסים, 8, לבוש פיג'מה לבנה מביט סביב,
הוא רואה את מה שחיפש ומתחיל להתקדם לעברו.
מירים, 6, יושבת ומביטה אל ה"ים" הלבן, אין ים ויש רק סאונד
שלו.
מקסים קופץ ונעמד לידה.

מקסים
שלום!

מירים, 27, מסובבת אליו את הראש.

מירים
שלום.
מקסים 29 נבהל מעט לרגע.
מירים מקנטרת, בצורה חמודה.

מירים
מי אתה?

מקסים מסמיק ומשפיל מעט מבט, תוך כדי שהוא מזיז חול לבן שעל
הקרקע עם רגלו המושטת.

מקסים
מקסים...

מירים
טוב מקסים, אני מירים. תעצום את העיניים חז...

מקסים קוטע אותה.

מקסים
מירים... מירים!

מירים מרימה אליו מבט שואל, שיש בו מן התובנה ומן הפחד שיש
בעיני האוהבת ביודעה מה הולך להיאמר, בהבנתה שזהו רגע הפרידה.

מקסים
אממ... תיראי... אני, באתי להיפרד, אנחנו לא יכולים להיפגש
יותר.

מירים נותנת בו מבט קפוא. כשהרגש צפוי ככל שיהיה עולה בה.

            מקסים (ממשיך)
את בכלל לא אמיתית!

מירים מחייכת חיוך קר.
העיניים של מקסים, 8, אדומות כאשר הוא מביט במירים, 6.

מירים
בקרוב ניפגש מקסים...


12. פנים. הבית של מקסים. בוקר                              
                                        12

מקסים מתעורר במיטה מעט מודאג סביבו חדר שיגרתי, מיטה ארון
בגדים ארונית מיטה וכו'.
מירי מתעוררת גם היא ודוחפת אותו מעט עם רגלה. הוא מביט בה
וכאילו כל צרותיו נעלמות. מירי מסתובבת, פוקחת את עיניה עם
חיוך ומביטה במקסים.
מקסים שעדיין מנומנם, מעלה חיוך על פניו.

מירי
על מה חלמת?

מקסים
עליך...

מירי מחייכת, עוברת למצב חצי ישיבה ומסתכלת על מקסים שמתרומם
ויורד מהמיטה. היא מתכופפת וזורקת את כףכף העור שלו ממתחת
למיטה לכיוונו. מקסים נועל את הכפכפים והולך לכיוון חדר המקלחת
תוך כדי הוא עושה תנועה ויוצר ג'ורנל.
מירי לוקחת את הג'ורנל שהופיע לידה ומתחילה לקרוא. מקסים נכנס
לחדר המקלחת ומירי שנשארת בחדר, מורידה את הג'ורנל מחוייכת
וצועקת למקסים שנמצא בחדר המקלחת.

מירי
שקרן אחד... מה היה שם?

מקסים
בחלומות.... (בחלומות אני אספר לך)
חלמת עלי?

מירי
תמשיך לחלום...

מקסים
שקרנית אחת...

מירי
טוב מודה, עליך.
ואתה אפילו לא יכול לדמיין מה הלך שם!...
תוך כדי שהיא קמה ומתקרבת אל חדר הרחצה.

מירי
אני אוהבת אותך...

היא מחבקת אותו מאחור.
מקסים עוצר עם המשחה בפה ומסתובב למירי.

מקסים
גם אנ...

מירי סוגרת לו את הפה בנשיקה  
מירי
חלומות נעימים!

13. חוץ. כביש דו-סטרי לאורך הים. בוקר                      
                                     13

מקסים ומירי נוסעים במכונית שלהם לבושים במדי העבודה. שקט של
בוקר חלומי, רוח קרירה מהחלונות ויש מתח ואהבה ביניהם. מקסים
שמביט על הכביש מפנה מבטו אל מירי כמי שאינו יכול שלא להסתכל
עליה, מירי  שגם היא נמצאת בתוך עולם של קסם, נושמת בדופק מואץ
ומביטה בו חזרה עם חצי חיוך. מקסים מחייך אליה וחוזר אל הכביש.
הוא מפעיל את הרדיו על שקט ובו חדשות מלחמה.

                                      רדיו (דיווח שממשיך
לאורך הסצנה)
כוחות האויב עברו לא מכבר את גשר אריק כך דווח לנו בזו העת.
במקביל מתרחשת כעת לחימה עיקשת בגזרת סיני.
בעקבות ההפצצות קורסים בתי-החולים בצפון והפצועים מפונים
לבתי-חולים במרכז.
עוד הצהיר האויב כי ישתמש בכל אמצעי שעומד לרשותו על מנת
להכניע את אויביו של אללה...

כשמקסים מפעיל את הרדיו הוא מציץ אל מירי והיא מחייכת אליו
חיוך צוחק. הוא חוזר אל הכביש ואז אל הים שם הרחק על קו המים
מסתחררים זוג מטוסי חמקן כמו פרפרים הטסים במהירות לאורך המים,
עולים ויורדים כמו במשחק של חיזור ביניהם, מקסים עוקב אחריהם
עד שנכנסים לשמשת החלון הקדמי שם הוא רואה את ישראל על מדי ב',
עומד בתחנת אוטובוס לתפוס טרמפים. הוא מנופף למקסים לשלום
וצועק לו.
ישראל
"נחסל ת'ערבים! אה, פרוסקה?"

14. חוץ/פנים. כניסה לבית-חולים, מסדרון. בוקר                
                                  14

מקסים ומירי מגיעים לבית החולים ל"בום" של המולה. מקסים טובע
בתוך ההיסטריה ולא שם לב שמירי לא לידו. הוא מנסה לפלס את דרכו
פנימה כשמישהו עם פצוע עובר ונתקל בו.
מקסים שומע צעקה, בתוך ההמולה.

פרמדיק
אתה...

מקסים לא מיחס את הצעקה אליו וממשיך לנסות פנימה.
פרמדיק
אתה...  בוא... בוא לפה.

מקסים שלבוש מדי עבודה של בית החולים מחפש בעיניו ומאתר את
הפרמדיק שמזריק מורפיום לפצועה ושולח אותו הלאה לטיפול נמרץ.

פרמדיק
תכניס את האישה הזאת (מצביע על מיטה לידו).
למיון, פגיעת רסיסים ברגליים.
מה אתה שרת?

מקסים
לא... טלוויזיות...

פרמדיק
עשה טובה תן יד.

מקסים "מתעורר", מהנהן ורץ אל המיטה.
מקסים לוקח את המיטה וממהר פנימה אל תוך שער בית-החולים. הוא
עובר בשער, מביט מטה בכדי לראות את הפצועה ופתאום נעצר. האישה
על המיטה היא האישה שלו!
היא חסרת הכרה אך הוא שומע אותה קוראת לו.

מירי
מקסים... מקסים!

הוא מביט בה המום, הקריאה ממשיכה. לפתע הוא מרים את עיניו,
מירי העומדת בקצה המסדרון הרחוק שבתוך בית-החולים, בדלת, קוראת
לו.
מקסים בשוק. מאחוריו דרך הפתח טיל ראשון עושה את דרכו השקטה אל
העיר.
פיצוץ עמום. מישהו נתקע בו ולוקח ממנו את המיטה.

פרמדיק
מה אתה חולם?!

ורץ איתה הלאה.
מקסים נשאר עומד בשוק. סביבו אנשים רצים פנימה בהיסטריה,
נתקעים בו, עוברים דרכו והוא כאילו הכל רחוק ממנו מסתכל אל
מירי. האיש עם המיטה עובר ליד מירי והיא מסתכלת על הפצועה. היא
מרימה את המבט אל מקסים, פיצוץ חזק מפיל אותם ומרעיד את
המסדרון שמתמלא כולו בעשן ואבנים.

15. פנים. מסדרון בית-החולים. אח"צ                          
                                      15

מקסים הולך במהירות במסדרון, מירי הולכת אחריו בדאגה ומנסה
לעמוד בקצב. שניהם מלאים אבק ומלוכלכים מעשן.

מירי
מקסים, לאן אתה הולך מקסים?

מקסים מאט רק טיפה, מעיף חצי מבט לאחור רק לרגע ומחזיר אותו
קדימה.

מקסים
תגידי מירי, איפה הפצועה הראשונה ההיא מהצפון שהביאו הבוקר.

מירי עוצרת, היא בלחץ ומקסים ממשיך ללכת וכבר עוד רגע מגיע
לדלת.

מירי
מה הזקנה, זאת שהסתכלת עליה? מה אתה מכיר אותה?
מקסים עוצר בדיוק לפני הדלת של מחלקת האשפוז כשידו כבר נשלחת
לידית.
מקסים
לא... אמ.. אולי, חשבתי...

מקסים מסתובב אל מירי וחוזר אליה.

מקסים
אני מצטער מירי... לא יודע מה עבר עלי...

הוא מגיע אליה ומחבק אותה. החולצה שלה מעט שרופה וחתוכה בגב
מהפיצוץ במקום בו הוא מחבק אותה.

מקסים
את בסדר?

מירי מהנהנת.

מקסים
אני מצטער שהדאגתי אותך, אני יודע שאם המצב והכל...

מירי מבחינה בשלום צועק ורוטן על כסא הגלגלים שלו, בקצה
המסדרון הפונה הצידה מצומת הדרכים בה הם עומדים, והיא מסתכלת
אל מקסים.

מירי
זה בסדר...
אני חושבת ששלום צריך אותך...

היא מסמנת במבטה.
מקסים מביט אל שלום.
מקסים ומירי המחובקים מביטים אל שלום.

16. פנים. מסדרונות בית-החולים. אחה"צ                        
                                     16

מקסים מגיע אל שלום הנסער שבדיוק צועק על אחת האחיות.


שלום
אתם יודעים שאני לא יכול בלי טלוויזיה!

שלום מבחין במקסים המתקרב.

שלום
מקסים...
תגיד להם מקסים... הם זרקו אותי מקסים, הם זורקים אותי.

האחות
אדון, אתה בריא לגמרי.
מקסים מביט בשלום, תופס בכיסא הגלגלים שלו ומתחיל לנסוע. שלום
ההמום נרגע וחצי חיוך עולה על פניו.  

שלום
נו אז מה אתה אומר?

מקסים
מה?

שלום
ערוץ הילדים או האופנה?

וכשהוא אומר את הדברים מאחוריהם ניראת האחות המשתוממת מרימה את
מבטה אחרי שני הגברים המתרחקים. שלום ומקסים הולכים במסדרונות
בית החולים.

שלום
אתה מבין, אישתי, נפלאה היתה אישתי, היתה עושה כל הבישולים...
דליקטס, אילו צמות היו לה. אם היתה עוברת לידך ככה במקרה אחרי
ניקיון, ריח הלימון, תאווה.
והיא ידעה!
תראה... היא הכירה אותי... בדיוק, זה אי-אפשר לתאר.
היא ידעה זה בגלל שאני לא קיבלתי אותה.
ואז היא הלכה...


מקסים
אני מבין בדיוק על מה אתה מדבר שלום, אני את מירי כבר כמעט
איבדתי.
והיום התחלתי להזות ממש...
בבוקר, הכנסתי פצועה והיה נדמה לי שזאת היא.
שלום מבחין במעט חול שהצטבר על כותנתו והוא מעיף אותו בבוז
וחוזר להתרכז במקסים.

שלום
לי זה קורה כל הזמן.

מקסים
אולי אתה מבלבל עם הצעירות מערוץ האופנה...
שלום
הוהו, אלו מהמשובחות. שמע רק היום הכניסו איזה צעירה מדהימה,
משהו שלא יתואר! מסכנה בזמן הקרוב לא תלך על המסלול זאתי.
פציעת רגל קשה.

רגע של שקט, מקסים עוצר, ושלום מביט בו.

מקסים
פציעת רגל אתה אומר?

שלום מביט בו במבט שואל.

שלום
פציעת רגל... כן.

          מקסים (לעצמו)
זו לא היתה זקנה.

שלום
מה פתאום זקנה, מה פתאום.
ניראה לך שאני אסתכל על זקנה מקומטת
אצלי רק צעירות, רק צעירות עם ישבן.

מקסים
              כן, צעירות... (ממלמל)
שלום!

שלום
כן...
בחוסר סבלנות שמקסים יתחיל להסיע אותו כבר.

מקסים
איפה שמו אותה?

שלום
איפה שבאנו בערך, באשפוז...

מקסים
תראה לי...

שלום
קדימה.

17 א. פנים. מסדרונות בית-החולים. אח"צ  (עריכה מקבילה עם
מוסיקה)               17 א

שלום ומקסים יוצאים למסע במסדרונות בית החולים.

17 ב. חוץ. מסדרונות בית-החולים. אח"צ                        
                                 17 ב

העיר המופגזת. מטוסים מפצצים. בנינים שקורסים בקול נפץ אדיר עם
קצב המוסיקה
כמו ריקוד. בשלב מסויים הבניין העגול של מגדלי עזריאלי קורס על
מפלס הכבשים שמתחתיו, ומקסים מבחין בכך לרגע דרך החלון החולף
לידו במסדרון.

17 ג. פנים. חדר אישפוז. אח"צ                                
                                       17 ג

מירי נכנסת אל החדר, נעמדת על יד המיטה של של מירים ובוכה.
מירים שוכבת כשעיניה עצמות.

17 ד. פנים. מסדרון בכניסה לחדר האישפוז. אח"צ                
                           17 ד

מקסים ושלום מגיעים אל החדר, מקסים פותח את הדלת ומתעכב בגלל
הסרבול של פתיחת הדלת ולהעביר את שלום בכסא הגלגלים לפניו, והם
נכנסים.


18. פנים. חדר אישפוז. אח"צ                                  
                                          18  

מקסים דוחף את כסא הגלגלים ומכניס את שלום אל החדר המואר
חלקית.
הם עומדים בפתח ובוחנים את החדר. מירי לא שם.
בחדר מיטה ריקה ועוד מיטה שמחיצות הוילון מסתירות אותה מן
הצד...
מקסים מכניס את שלום אל החדר.

מקסים
שלום...
                 מירים (בקול חלוש)
מי שם?

מקסים
אני. אממ... זה...

שלום
הטכנאי טלוויזיות,
בא לסדר את הכבלים!

מקסים מכניס את שלום ושם אותו מול הטלוויזיה.

מירים
תודה, תגיד לו שזה מאוד נחמד מצידו.
ואתה, אדון?

שלום
אדון שלום לרשותך גברתי!
אני פה בשביל הטלוויזיה,
את יודעת סיפורי אהבה וכאלה...

הוילון הכפול מוסת מעט לשני צדדיו ונפתח (כמו בקולנוע)
ומאחוריו פניה היפות של מירים ומקסים מביט בה המום ונרגש.

מקסים
קסם...

מירים מסתכלת על מקסים יפה התואר...

                                                       
מירים (מעט צוחקת, אולי רצינית)
אז אתה קוסם?

מקסים
לא... א... אני מקסים.
אני טכנאי טלוויזיות, לא קוסם.

שלום מגחך.

מירים
אני מצטערת שלום, קיבלת רק את סיפור פגישתם
של רקדנית וטכנאי טלוויזיות.

נפתחות עיניו של מקסים והוא מתקרב המום אל מירים ונעמד ליד
מיטתה.
מקסים הנרגש שמחפש דבר מה לומר מתבלבל.

מקסים
את גם רוצה ערוץ הילדים או ערוץ האופנה?

זה מצחיק את מירים והצחוק מעט מכאיב לה.

                         מירים (ממשיכה מבודחת)
ראית מקסים, גרמת לי לחייך...
אני חושבת שאולי אתה כן קצת קוסם אחרי הכל.

שלום שמביט בזוג מבעד למסכי הוילון, נרגש.

שלום
זה מה שטוב בטלוויזיה...
איך אומירים היום - "אינטרטיימנט".

מקסים מחייך ומירים לוקחת את ידיו, קצת מתוך כאב, וגם מתוך
הבעת חיבה. מקסים מביט בידו שנלקחת בידה של מירים.
מקסים נושם בכבדות. הוא נלחץ, מביט אל שלום ובדרך הוא פתאום
רואה את מירי, עומדת בפתח. מירי מסתכלת עליו, היא נעצבת ועוזבת
את המקום בסערה.
מקסים מסתובב ורודף אחריה.
מירים מחייכת חיוך מתנצל אל שלום שמשיב בתנועת פליאה.

19. פנים. מסדרון בקומת קרקע, מסדרון תת קרקעי . אח"צ        
                         19

מקסים מביט אל תוך המסדרון לראות את הכיוון שאליו מירי הלכה.
מירי המסתלקת מסתכלת אחורה ומבחינה בו. היא פוערת עיניה בפחד
ומאיצה את הליכתה. מקסים שיצא אחריה עובר להליכה מהירה.
מירי שרואה אותו מתחילה לרוץ, ומקסים יוצא בעקבותיה.
נשמע פיצוץ אדיר שמפיל את מקסים לריצפה. מירי ממשיכה לברוח.
מקסים קם מנגב את הדם מפיו וממשיך לרוץ.
מירי מגיעה למעליות ולחוצת בלחץ על כל הכפתורים. היא מסתכלת
ורואה שכל המעליות תקועות בקומה "1-".
מקסים מאט קצת וסוגר עליה בהליכה.

מקסים
מירי אני...
חכי מירי...

מירי פגועה נסערת, כועסת ועל סף בכי, מחפשת תוך כדי מפלט.

מירי
לא... לא... אתה...

היא פונה אל המדרגות, מתחילה לרדת ומבחינה במקסים אחריה.

מקסים
תני לי להסביר!
תוך כדי ירידה היא מביטה למטה אל תחתית הגרם ואז אל מקסים
המתקרב.
מקסים עוצר, מביט אליה ורואה אותה יוצאת אל המסדרון קומה מתחת.
מקסים מביא צעקה.

מקסים
זה לא מה שאת חושבת!

ומיד ממשיך בעקבותיה.
הם במסדרון תת קרקעי, קלסטרופובי, צפוץ עם המון צינורות וגז
שמתפרץ מדי פעם, יש בו  מלא פצועים ששוכבים על מיטות בצידי
המסדרון. מירי ממשיכה במהירות תוך כדי שהיא עוברת עגלת ניקיון
ומנסה לחסום בעזרתה את המסדרון.

מקסים
אני מצטער, נו מירי חכי רגע!

תוך כדי שהוא זורק את העגלה הצידה בחיתיות.
מירי המבוהלת מסתובבת אל מקסים ומסננת.

מירי
אני לא מאמינה לך!

מקסים עוצר.  

מקסים
לא אני זה ששיקר כאן...

תוך כדי שהוא מצביע אליה בעצבים.
מירי מבחינה בו ומסובבת אליו את הראש תוך כדי ריצתה.
מקסים שרואה פתאום את מירי המבוהלת משפיל את מבטו וממשיך
ברוך.
מקסים
זוכרת את היום שנפגשנו פעם ראשונה בים?

מירי עוצרת.
הם מוצאים את עצמם ברחבה ארוכת ידיים שלאורכה זקנים סיעודיים
אפטים.

          מירי (בכעס)
אתה לא מבין, זה מסובך.

מקסים
תני לי להבין...

מקסים מנסה להתקרב אליה מאחור והיא ממשיכה ללכת.

מירי
יש לי אחות תאומה!

מקסים נעצר ומירי מסתובבת אליו. היא בוכה.

מירי
אנחנו לא בקשר,
אסור שהיא תדע שאני פה!

מירי מסובבת ממנו מעט את המבט אל הזקנים,
ומקסים משפיל את מבטו.

מירי
...היא לא יודעת שאני בחיים.
אני אוהבת אותה, אבל אם היא היתה יודעת זה היה הורג אותה.

אחד הזקנים מתחיל להשתעל בצורה כרונית ומירי מביטה במקסים
הנבוך. מקסים מסמן לה במבטו שזה בסדר ושתעשה את עבודתה ומירי
וניגשת אליו.

מקסים
אני מצטער...
את יודעת, יש לך אחות ממש חמודה...

מקסים מנסה להתבדח ולהפשיר את הקרח.
מירי פותחת עיניים.
בדיוק הזקן מולה שהשתעל, זורק אוכל והיא צועקת עליו ומוציאה
עליו את הכל.

מירי
מה נראה לך שאתה עושה,
תפסיק את זה מיד!!!

הזקן לא נראה כמי שמיחס לה תשומת לב וממשיך בהנאה. עד מהרה
מצטרפים אליו זקנים נוספים ומירי צורחת עליהם ומשתגעת בין כולם
ומקללת, כשהמקום הופך למלחמת אוכל ענקית. ברקע שתי אחיות
שמנסות להשתלת על המהומה ללא הצלחה, אחת מהן עוזבת לקרוא
לעזרה.

מירי
יא בהמות דוחות ומקומטות, עדיף היה שכבר תמותו
ותפנו את המקום שאתם תופסים פה!
אתם בזבוז של רסק,
אני אקבור אתכם באדמה!

מקסים מביט בה המום. מירי מביטה אליו ומבינה שהתפרצה. היא
מחייכת ומתקרבת אליו בצורה סקסית.
היא נצמדת אליו ועושה פרצוף מסכן, כסובלת מהזקנים.

מירי
בוא נעזוב הכל מקסים, בוא נמצא איזו פינה שקטה רק לשנינו.
אני חייבת את זה.

מקסים המום.

מקסים
אממ. יש לי... יותר מאוחר, היום בערב כן.
יש לי כמה טלוויזיות שא... אני כבר חייב להתקין.
אני באמת חייב... אני לא יכול עכשיו!

מקסים מסתובב, הולך ומשאיר את מירי המומה כשרסק תפוחים ניתח
בפניה.
היא מסתובבת ועוזבת לכיוון המנוגד בעצבים.

20. פנים. מסדרון בכניסה לחדר האישפוז, חדר האישפוז. ערב      
                        20

מקסים הולך עם עגלת הטלוויזיה במסדרונות בית החולים, כולו
מתרגש.
בדרכו הוא מבחין בפרח באחד הזרים, שהובאו לפצועים הרבים, וקוטף
אותו.
הוא מגיע לחדר, לוקח נשימה עמוקה ונכנס.
מירים ושלום רואים סרט מאוד מרגש ומאוד עצוב בטלוויזיה.
מירים עם דמעות בעיניים וגם שלום מתרגש.
מקסים, המשועשע מהם, מביט במסך, שם הוא רואה קטע בו אישה
מבוגרת הולכת בים.

מירים
ככה יפה היתה אשתך?

שלום
עוד הרבה יותר יפה מזה!

מקסים ניגש אל מירים השקועה בסרט.

מקסים
רוצה מתנה?
אני רוצה לתת לך מתנה.
תקבלי את המתנה שלי?

מירים מסובבת את ראשה אליו ומחייכת.

מירים
תראה שלום עוד פיתול בעלילה,
הקוסם חזר.
מקסים מוציא את הפרח ומגיש לה.

שלום
כמו בחלומות...

מקסים
כן...

שלום
בטלוויזיה הם היו עושים את זה יותר טוב.

שלום מפטיר ומפנה את ראשו לשם.
מירים צוחקת. היא לוקחת את הפרח.

מירים
אני מניחה שזה החלק בחלום שבו אתה מזמין אותי לרקוד?!

שלום מסובב אליהם את מבטו בעניין.
מקסים מושיט לה את ידו.
מירים מנסה לקום, נעזרת בידיים ומעמידה את עצמה כמי שנפצעה לא
מזמן ברגליה.
היא כבר כמעט עומדת ואז נופלת ומקסים תופס אותה בחיבוק.

מירים
אני מצטערת מקסים, כבר כמעט האמנתי שכל זה חלום...

מקסים
זה באמת חלום, אבל רק אם תתני אמון זה יקרה!

מירים
לא זה לא, אני נכה מגיל שש, סליחה...

מירים משפילה מבטה.

מירים
סליחה שלא סיפרתי לך ישר...
היא מסתכלת אל מקסים והוא מחייך אליה כמבין.

מקסים
נו זה קל, זה כמו קסם.

מקסים מחבק אותה, כך שהוא סוחב את משקלה, והיא כורכת את
זרועותיה סביב צווארו ומחייכת בקבלה. הם מתחילים לרקוד. לאט
לאט סחור סחור. מקסים עוצם את עיניו. מירים מביטה בו ועוצמת גם
היא. העולם של בית-החולים מתערבב בעולם הלבן הריק והנקי של
החלומות רק לרגעים נעלם חוזר ונמוג. מירים ומקסים ממשיכים
בריקוד, מתקרבים אל נשיקה כשמקסים מפנה ברגע האחרון את הראש.

מקסים
אני מצטער, אני לא יכול.

21. פנים. חדר מחסנים קטן. לילה                              
                                        21  

מירי ומקסים בחדר קטן, יושבים על מיטת חולים ולא מדברים. מקסים
מדליק את הטלוויזיה.

שדרן חדשות
לאור החלטת האו"ם מאמש, אמר ראש הממשלה,
בנאומו ששודר בשידור חי לפני דקות אחדות, שהמצב נראה כחסר
מוצא.
הערוץ יוסיף לשדר הודעות חשובות כל עוד הוא מסוגל.
כאן אנו מסיימים את שידורנו.

את השדרן מחליפים פסים של BARS וציפצוף טורדני.
מקסים מסתכל אל מירי שמסתכלת על פסי ה-BARS, מחזיר מבטו אל
הטלוויזיה ומשם עובר לסרוק את החדר הקטן, הצפוף, חסר החלונות
וחסר המפלט.
הוא משפיל מבט.
מירי מסתובבת אליו ומסתכלת עליו בצער.

מירי
מקסים בוא, בוא נברח מכאן!
כבר מדברים כולם על הסוף...
מדברים שאין יותר לאן לברוח.
בוא נברח מקסים. בוא נברח אל מקום רק שלנו.
מקום שבו פרחים נופלים מהשמיים כמו גשם
והכוכבים נדלקים בו רק בשבילנו.
מקום שבו אפשר לעצום את העיניים ולהאמין
שיש עוד מישהו אחד בעולם הזה שבאמת באמת אוהב אות...

היא עוצרת למראה מקסים הקר, ועוצמת את עיניה בכאב.
מקסים משפיל את מבטו.

מקסים
אין מקום כזה.

מירי נושכת את שפתיה בכדי לא לפרוץ בבכי, ומקסים נשכב לידה
לאחור ועוצם את עיניו.

22. חוץ. חלל לבן. יום                                      
                                                22

מסך לבן ושקט. לפתע מתחילים ליפול באלכסון גרגירי החול, עוד
ועוד מהם עד שהם ממלאים את המסך בסופה ענקית ההופכת למערבולת
חשוכה בתוכה מירים טובעת, נסתרת ומתגלה תחת הרוחות העזות
מעליה.

מירים
מקסים... מקסים!!!

הסופה מכסה את המסך סופית, אותו ואת מירים והוא הופך שחור.

23. פנים. חדר מחסנים קטן. לפנות בוקר                        
                                    23      

מקסים מתעורר לקול אזעקה וכרוז. הוא שוכב לבדו על המיטה בחדר
הקטן שמעט אור נכנס אליו מבעד לצינור שבתקרה.

כרוז
כל הפוקדים את בית-החולים מתבקשים להתפנות
אל נקודות הפיזור ברחבי העיר.
מידע על נקודות אלו משודר ברשת הרדיו ומוקרן על גבי
מסכי הערוצים הממשלתיים. כל זאת במסגרת פינוי כללי של גוש דן.
אין צורך להיכנס לפאניקה, יש להישמע להוראות כוחות הביטחון.
מקסים מתעורר, מבין איפה הוא, לא חושב פעמיים ומיד רץ ויוצא
מהחדר.
מקסים ממשיך במנהרות הארוכות מלאי הצינורות ועם מיטות שעל חלקן
יש גופות המכוסות בסדין לבן, או לא מכוסות ופצועים מסוממים
במצבים קשים שהוזנחו והושארו מאחור. הם שולחים אליו ידיים
ומנסים לתפוס אותו עת הוא רץ ביניהם. פצוע בהכרה מסובב את ראשו
אחריו. מקסים נמלט ומגיע למעלית, הוא לוחץ במהירות על הכפתורים
כשאחריו הוא רואה את אותו פצוע ועוד שני חברים שלו מדדים אחריו
על קביים, ועוד המוני פצועים המבקשים להינצל ומנסים להתקרב
לעברו. המעלית נפתחת ומקסים מבקש להיכנס פנימה ונסוג כשמנסה
לתפוס אותו בכוח ישראל השרוף עטוף התחבושות כשפניו מלאות בועות
והוא משתולל ואלים במיוחד.

ישראל
מורפיום!!!

ישראל מבחין שמדובר במקסים ונותן לעצמו ליפול על ריצפת
המעלית.
הוא מסובב עצמו אל מקסים המבועת ומחייך אליו.

ישראל
פרוסקה...

ומת.
מקסים נכנס אל המעלית עם ישראל המת ולוחץ על הכפתור לקומה
למעלה.
לפתע נפערות עיניו כשידו של ישראל המת ננעלות על פרק רגלו.
הוא בועט בישראל אל פינת המעלית בגועל.
המעלית נפתחת ומקסים יוצא אל המסדרון משאיר את ישראל מאחור.
הוא ממשיך כאשר פיצוץ קרוב יחסית מרעיד את הבניין, חורים קטנים
נפערים בקירות והוא נופל.
מקסים מתרומם ומביט אל הדלת של החדר של מירים. הוא עוזר כוח,
מתרומם, מגיע אל הדלת ופותח אותה.

24. פנים. חדר האישפוז. לפנות בוקר                          
                                      24  

דלת חדרה של מירים נפתחת. חול מתפשט בנוזל שקוף כמו ענן שחור.
מבעד לפתח הדלת מקסים רואה את מירים שוכבת כשעיניה עצומות
ומעליה מירי מביטה בה כשהיא מפזרת חול מתוך ידה אל תוך שקית
האינפוזיה של מירים ובידה השנייה מחזיקה את הפרח שמקסים צייר
לה.
מירי מסתכלת אליו ועולות בעיניה דמעות שמתלכלכות מיד בצבע כהה
של חול שנסדק על לחייה. היד שלה שניראת מעט מפוררת, נסדקת,
נשברת, נופלת לרצפה ומתפזרת. תוך כדי כך היא שומטת את הפרח על
גופה של מירי.
מקסים מנסה להתקרב. מירי נרתעת והולכת לאחור מספר צעדים לכיוון
החלון, מנסה להתרחק ממקסים בבושה, בושה קשה על כך שהוא רואה
אותה במערומיה, רואה מי היא באמת, גם מבחינת האופי וגם מבחינת
זה שהיא מחול ולא אמיתית. מקסים מתקרב וחופן בידו תוך כדי את
הפרח. מירי ממשיכה ללכת לאחור בתוך כך לאט לאט הולכת ומתפוררת
ומתפזרת עם הרוח. מקסים מביט בה המום, אז פוער את עיניו ושולח
את מבטו אל ידו שם במקום פרח מתפזרת לאיטה ערמת חול ברוח.
מקסים מתעשת על עצמו וממהר אל מירים השוכבת. מירי מביטה בו
דומעת מהצד. מקסים מנתק למירים את האינפוזיה והיא מתחילה
להתעורר.
מקסים המודאג מביט במירים המתעוררת ואז מפנה את מבטו אל החלון
כששם מוצא רק משב של חול עובר בחדר כמערבולת מלטף ברכות את
פניו ויוצא החוצה.
מירים מתעוררת ומביטה מחויכת במקסים מעליה, שחוזר ומביט בה.

מירים
היה לי חלום מקסים...

מקסים נרגש עם דמעות בעיניים, המתח בעיניו נשבר והוא מחייך
ומחבק את מירים.
טילים מתחילים ליפול, פיצוצים קרובים ורחוקים, המון רעידות
וטיח ואבנים שנופלים.
בית-החולים מופגז. שלום מתעורר פתאום.

שלום
על מה כל המהומה?
מה זה לעזאזל?

מקסים תופס את כסא הגלגלים שלו ומתחיל להסיע אותו לכיוון מיטתו
של שלום.

מקסים
שלום חייבים לברוח, מלחמה!

מקסים עוזר לשלום להתיישב על כיסא הגלגלים שלו.

שלום
מה? מלחמה?
לא יכול להיות.

מקסים
אנחנו חייבים לברוח, עכשיו!

והוא עוזר למירים לקום ולהישען על כתפו.

שלום
אני אומר לך זה בכלל לא הג'אנר... אתה סתם מתווכח!

שלום מסתכל על מקסים הרציני ועל מירים. ומבין.

שלום
קח את הכסא שלי!

מקסים
מה פתאום... אני לא משאיר אותך.

שלום
אל תתווכח ילד.
אף פעם לא ידעתי לתת
עכשיו זו ההזדמנות האחרונה שלי
ואתה לא תמנע אותה ממני.

מקסים
אז מה תעשה? איך...

שלום
אני את שלי כבר אמרתי גם ככה.

מקסים
שלום אני רוצה שתדע שאתה החבר הכי טוב שלי...

שלום מחייך ומקסים עוזר לו לרדת מכסא הגלגלים שלו ומשכיב אותו
בעדינות ובמהירות על המיטה של מירים.

שלום
תמיד חלמתי על סיום כזה.

מקסים
זה עוד לא הסוף. תעצום עיניים חזק.

שלום עוצם את עיניו.
מקסים משרבט באצבעו באוויר ומצייר את אשתו של שלום.
שלום פוקח את עיניו ומביט באשתו מאושר.

שלום
נחמה, תדליקי את הטלוויזיה נחמה...

נחמה
אתה לא נכה, תקום ותדליק בעצמך!

שלום
אבל אני...

מקסים ומירים מסתכלים זה על זו מחויכים.

25. פנים. מסדרון בית-החולים. לפנות בוקר                    
                                   25

דלת החדר של מירים נפתחת בפריצה ומקסים המסיע את מירים על כסא
הגלגלים ממהר אל המסדרון. הם רצים במסדרון כשלפתע הקיר מימינם
מתפוצץ עליהם. מקסים נפגע מבלוק, מופל לרצפה ומירים מתהפכת עם
כסא הגלגלים שנרמס ונשבר תחת האבנים. מקסים מתרומם פצוע בידו
ומחפש במבטו את מירים. הוא מאתר אותה וממהר לעברה. מקסים אוסף
אותה ומרים אותה בין זרועותיו. כשהוא מתרומם הוא מרים מבטו
בתדהמה כשדרך החור הענק שנפער בקיר הוא רואה את העיר השרופה
והחרבה עליה מתרסקים מטוסי קמיקאזה וטילים ... ומאחור, שקט
ויפה הים.

מירים
קח אותי אל הים מקסים...

מקסים ומירים מביטים בים.

26. חוץ. חוף-ים. שעת זריחה                                  
                                           26

מירים ומקסים רוקדים בים. רוקדים ומסתובבים.  ברקע עומד כסא
גלגלים, גלגל שלו מתפזר לתוך החול והכיסא נופל, כשמאחוריו
רואים אמבולנס חונה.
מטוס מוריד פצצה שיורדת לאיטה עם מצנח אל תוך העיר שמאחוריהם,
כשהם רוקדים.
מקסים מסתכל אל הים. שם הוא מבחין מעל המים בפניה של מירי
שממשיכות להתפורר ברוח. מירי מאשרת לו בחיוך עוצמת את עיניה
ונעלמת.
מקסים מנשק את מירים כשהפצצה ממשיכה ליפול לאיטה.
הם מתנשקים.
אורות מסנוורים על המים ודג קופץ מתוכם. לדג חיוך מצוייר על
פניו והוא צולל שוב אל תוך המים כשפלאש לבן ומסנוור מכסה את
המסך שהופך לבן.