ביום האחרון של הלימודים, ממש אחרי הבגרות במתמטיקה , עמדו
בחנייה של בית-ספר יחצ"נים וחילקו הזמנות למועדונים ומסיבות
סוף השנה. היתה לחבר'ה התלבטות קשה לאן ללכת. גיא אמר שעדיף
לצאת ל'חורבה' כי פרסמו שיהיה אלכוהול חינם. לעומת זאת במועדון
ה'בקו"מ' אין כלום. אני עדיין רציתי ללכת ל'בקו"מ' כי זה
בתל-אביב . תמיד המועדונים בתל-אביב יותר טובים. העפתי מבט
נוסף בהזמנה וגיליתי שההתיצבות בשמונה בבוקר. 'איזו מסיבה
מתחילה בשמונה בבוקר', חשבתי לעצמי - 'בטח אפטר פרטי' . אמרתי
לגיא שנלך לדפוק ראש ב'חורבה' ובבוקר ניסע ל'בקו"מ' לאפטר
פרטי רגוע.
המסיבה באמת היתה מצויינת, ולקראת חמש גיא כבר היה שפוך לגמרי,
שיכור כלוט. לא היה צריך בשכנוע, כדי לגרום לו לבוא איתנו
ל'בקו"מ' . פשוט דחפנו אותו לסובארו ונסענו לתל-אביב.
בכניסה למועדון היה שומר ושער גדול, אז חשבתי שזאת בטח מסיבה
ענקית. גם מפרסמים אותה בחיפה וגם כזאת אבטחה, בטוח מסיבה
פיצוץ. הסלקטור אפילו ביקש הזמנה ותעודת זהות, כדי לראות
שאנחנו מתאימים בגיל.
בהתחלה מאוד נהנתי. ים של בנות בכל מקום, רק התל-אביבים קצת
איכזבו אותי, בסגנון ואופנה. כולם לבשו ירוק ונעלי דוקטור
מרטינס שחורות. 'כנראה אין חוש אופנה מפותח בעיר הגדולה'-
חשבתי לעצמי.
הסתובבנו וחיפשנו מוזיקה טובה. שמענו רק תזמורות, כמו אלו
שמנגנות את ההמנון במשחקי כדור-רגל. אנחנו היינו יותר בקטע של
'טראנסים' אז המשכנו לחפש. פתאום הגיע בחור, 'נראה קצת שיכור'
- הרהרתי לעצמי, וצעק עלי- " כדי לך לעלות על מדים אחרת אני
מתחיל לקד"ר אותך". שאלתי אותו ,מה זה 'לקד"ר' , אז הוא צעק
עליי שאני פעור. התביישתי לשאול אותו מה זה פעור.
גיא אמר לי שראה בניין עם הרבה אנשים בתור, וכנראה שם המוזיקה
הטובה. באמת היו 1000 איש בתור לבניין, נעמדנו מאחוריהם.
כשהגיע תורינו, התיישבנו מול בחורה עם מחשב, ששאלה את כתובתינו
וטלפון. אמרתי לגיא שזה בטח כדי שיוכלו לשלוח לנו הזמנות לעוד
מסיבות שהם מקיימים. אחרי זה ביקשו ממני להודיד חולצה והזריקו
לי זריקה. גיא התלהב, סמים חופשי, לא צריך כאב ראש בלגלגל
ג'וינט, כאן מזריקים לנו ישר לוריד.
התפעלתי מהארגון של המסיבה. רק בתל-אביב יכולים להרים כזה דבר.
בשלב הבא, נכנסנו למחסן ענק. גבר עם שפם ,כנראה אחד המנהלים של
המועדון, אמר שיכול להיות שניהיה פה שבוע לפני היציאה הביתה,
אז לעבור בכל הדוכנים ולהצטייד בכל הציוד שנותנים. בראש חשבתי
שאם המוזיקה תהיה טובה אז ניהיה פה גג יומיים שלושה, לא יותר.
התחלתי לדאוג כי בכלל שכחתי להודיע לאמא שאני נוסע לתל-אביב,
בטח לא לשבוע!
כנראה שבמועדון הזה חייבים להיות עם בגדים ירוקים, כי כולם
התפשטו והלבישו את הבגדים החדשים שהאיש עם השפם נתן לנו. יצאנו
מהמחסן ונעמדנו בשלשות.
זה כבר היה מוגזם. אומנם תל-אביב , עיר בלי הפסקה, אבל כל
הטרחה הזו רק בשביל מסיבת טראנס?
השיכור ממקודם נעמד מול השלשות ושאל אם למישהו יש שאלות לפני
שמספחים אותנו. הרמתי יד בנסיון לקבל תשובות לשאלותיי. "איפה
בדיוק המסיבה?" , "למה אני לא שומע מוזיקה?" ו-" אם באמת
מספחים אותנו, אז אפשר לבקש את הקומה עם הטראנסים, אני לא
כל-כך אוהב מוזיקת דאנס". לא יודע למה ,אבל השיכור נעץ בי מבט
המום ורק לחש לי להשאר צמוד אליו. העלו אותנו על אוטובוס של
אגד, ובדרך החוצה ראיתי שלט גדול - " צאתכם לשלום- שרשרת חיול"
. זה כבר היה מוזר מדיי ושאלתי את גיא מה זה "שרשרת חיול". הוא
ענה לי-" זאת השרשרת עם הדיסקית שתמיד רואים אצל חיילים על
הצוואר. בטח סתם שלט ישן..." . נזכרתי שגם אנחנו קיבלנו כזו
אצל האיש עם השפם. התחלתי לחשוד שמשהו פה לא כשורה.
אחרי שש שעות נסיעה, נחתנו במקום שנקרא "צוקי עובדה". שוב
נעמדנו בשלשות. המשחק התחיל להרגיז, כל מה שרציתי זה אפטר פרטי
נחמד בתל-אביב. השיכור נעמד מולינו בשנית וצעק לכולם- "ברוכים
הבאים לטירונות של חיל הנדסה קרבית". אליי הוא ניגש באופן אישי
ולחש באוזן - " רצית מסיבה פיצוץ? אל תדאג פה יהיה לך פיצוץ". |
