אתה מכאיב לי, אהובי
אתה הורג אותי,
במשיכות איטיות אתה
תולש את המוגלה מהפצעים
ושם אותי לראוות כל האנשים -

אתה פוצע אותי, אהובי
אתה דורס אותי,
שוב תגיד לי שזה לא פיתרון
ובלחי הראשונה תנשק
ובשניה תסטור -

אתה גורם לי לבכות, אהובי
אתה גורם לי לצעוק,
אייך כל לילה ולילה
אני חושבת על זה
והכרית רטובה מאין -

אהובי,
אם רק תקשיב לי
תדע שזאת רק אני
למרות שכולם ידעו אחריי שמצבה היא מעוני.











17.08.05
תחילת העקירה.