אתה מכאיב לי, אהובי
אתה הורג אותי,
במשיכות איטיות אתה
תולש את המוגלה מהפצעים
ושם אותי לראוות כל האנשים -
אתה פוצע אותי, אהובי
אתה דורס אותי,
שוב תגיד לי שזה לא פיתרון
ובלחי הראשונה תנשק
ובשניה תסטור -
אתה גורם לי לבכות, אהובי
אתה גורם לי לצעוק,
אייך כל לילה ולילה
אני חושבת על זה
והכרית רטובה מאין -
אהובי,
אם רק תקשיב לי
תדע שזאת רק אני
למרות שכולם ידעו אחריי שמצבה היא מעוני.
17.08.05
תחילת העקירה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.