אתה יודע...
מהרגע הראשון שראיתי אותך היה בך משהו.
מין הילת בטחון שאפפה אותך.
מין תחושה שכל העולם שייך לך ואני רציתי להיות בתוכו...
עם הזמן למדתי להכיר אותך ולראות שזה אכן כך.
לראות שהתחושה שתפסה אותי כשראיתי אותך הייתה נכונה
כל מה שתרצה ורצית קיבלת
עם הזמן גם התאהבתי בך
אהבה שמעט מכאיבה לי
אני מרגישה אהבה בלתי מסופקת
אהבה שקשה לי להסביר
מעין אהבה חד צדדית לפעמים.
אהוב שלי,
אני כל כך רוצה אותך
לידי
להתעורר בזרועותיך בבוקר
ולדעת בכל חלקי גופי שאתה שלי
שאתה רוצה אותי ומעבר לכך
כואב לי להרגיש שרק אני חשה בזה
כואב לי להרגיש ולחשוב שאולי לעולם לא תאהב אותי
אני מחכה לך
מחכה ומחכה
אבל בפנים תוהה, למה?!
למה בדיוק אני מחכה?!
למישהו שאוהב אותי? שחושב עלי כל השבוע?
מישהו שמרגיש פרפרים כשיודע שהוא עומד לראות אותי?
מישהו שחש צביטה טובה כשרואה אותי?
אני לא מבקשת פרח,
וגם לא טבעת
אני מבקשת משהו עמוק יותר, משהו מבפנים
משהו שאף אחד אחר חוץ ממך לא יכול לתת לי.
את אהבתך...