|
אני כהר גועש בתוך ענן
הקור חודר לעצמות
כנפי הצמר קופאות למוות
הגעגוע שובר את העצמות
כמים גועשים בנהר שקט
טיפות שלוות עפות
סודקות את קרום המעוף
נוצות צונחות כאבן על פני קשת העלים
מתגלגלות במורד הענן
נופלות במפל האכזב
אך מים שקטים זורמים
נוצות טובעות בריפוד הלחות
משתוקקות למגע החם של קשת האהבה
אך היא רחוקה מהישג נוצה
הנרקבת במגע כנפו של הגעגוע |
|
|
אני זוכר את
הסלוגן הראשון
שלי, כאלו זה
היה אתמול,
חזרתי משדה הקרב
וראיתי מלבנים
עם משפטים
סתומים על הבמה,
ההתרגשות שאחזה
בי שלחצתי על
שלח לחמך,
וההפתעה המוחלטת
שסלוגני אושר.
כיום אני אזרח,
וסלוגני מילאו
את הבמה ככוכבים
אשר על שפת הים,
ועדיין אין לי
מושג מה זה
חרפרשץ
חצי תימני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.