|
בינות לבליל הגוונים
תכלת ידך כגל לוטפת
רכה כאדווה.
כחול רקיע טובל בים
ירוקים ניצני אהבתנו
בשדה פריחה סגלגלה.
שושן אדום כשפתינו
גביע יין תסס תשוקתנו
זוהר קרני שמש לראשנו.
שלל צבעי אהבתנו
פורצים מסגרת דהויה. |
|
|
- על מה את
מתחרטת?
"על המכנסיים
הלבנים ההם
מקסטרו. מאתיים
חמישים שקל
בשביל מה?
להיראות כמו
איזו ג'יי לו
מהשכונה עם תחת
בגודל מזרח
ירושלים".
- לא, משהו
משמעותי שעשית,
ואת מתחרטת
עליו.
"אה, אז מלחמת
יום כיפור".
(מתוך הראיון
האינטימי
והבלעדי עם איזה
אחת. בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.