ישבנו וצחקנו, על הדשא עם כולם
מעלינו חום השמש הנעים.
ילדים רצים סביבנו, מאושרים מהעולם
זיכרון שלא ישוב לעולמים.

והיום יושבים בבכי על חיים שנגדעו,
מסביבנו רעש טרקטור מאיים.
שליחים עומדים ברעד, בבכי מול פנינו
ומנהיג נותן פקודה בלב שלם.

ואני עם לב כולם,
צועק בקול אל העולם,
אל נא תעקור נטוע,
בכינו אל פנים כ"כ קרות,
קראנו אל אוזניים אטומות
והגורל המייאש נשאר קבוע.

קברנו את אחינו, קברנו חברים
ובכינו אל פני האהבה.
המשכנו בנחישות לשמור על הארץ שאהבנו,
המשכנו, למרות כאב ההקרבה.

והיום קוברים אנחנו, את החלום שהתנפץ
ובוכים על חוסר לב ורגישות.
ונמשיך לשמור תמיד על הארץ שנאהב,
גם אל מול פני האדישות.