כשעוברים באושוויץ
רואים
אנשים חסרי כל בוהים בך במבט מיואש.
כשעוברים באושוויץ
רואים אנשים שיודעים,
שלא משנה מה יעשו הם תמיד ישארו פה.
פה בארץ המוות - לנצח.
הם יודעים
שלא משנה כמה יתחננו בפניך
הם ישארו פה
פה בארץ המוות - לנצח.
הם יודעים
שגם אם ינסו להושיט יד
לגעת, לדבר, להרגיש...
הם לא יגיעו
תמיד ישארו פה
ימשיכו לחיות במקום הזוועתי הזה לנצח
ימשיכו לחיות את הסבל הזה שלהם לנצח
הסבל שאיש לא הבין
הסבל שאיש לא יבין
לעולם
ואני עומדת מהצד ורואה את הכל
אני עומדת מהצד ורוצה לעזור
להיות במקומם לעשות הכל
כדי שהם לא יהיו פה
כדי שהם יפסיקו לסבול
כדי שהם ימצאו את מנוחתם על פני העולם
ואין לי שום דרך לעזור
אין לי שום דרך להחזיר את הגלגל לאחור
אין לי שום דרך
הלוואי ותהיה נשמתם צרורה בצרור החיים
(המסע לפולין, השומר הצעיר 2003) |