אייל רובס / שיר שחרור |
ולא יצא
סינוורת אותי
כמו הייתי סומא
שפוקח את עיניו בתום תקופה
העיניים בוערות לי
בבטן להבה
כשהכל נבעט אחורה
וכלום לא השתנה
ושנינו התחברנו
ברית ישנה שחודשה
ומסביבנו רק אנחנו
במרכז שכינה
עווית וכפל של הזמן
תהום נפערה
מנגדי כפות מאזניים
עמוסות אהבה
כשאחת מן השתיים
קורסת בכבדותה
לא ברית לא שמיים
עיניי פקוחות לרווחה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|