את פוסעת
מביטה למרחקים ורואה,
לפעמים מלבינות הפנים, לפעמים
זז הצער לעיניים, לפעמים
חלון נשאר פתוח לסופה.
עולם נבנה משתיקת ההתבוננות
מתבונת הרואה,
מתוגתו
של הרואה ואינו נראה.
לא ידעת
כשטוויתי קורים
שקופים
ממני אלייך,
מהודקים בקשר עין
אל קרסולך
שלא ארחיק לכת
ממך.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.