תסתכלי עלי, זה אני קורא לך,
לא מזמן לחשת את שמי,
אני לבוש צבעים של ים ומחכה לך,
מחכה שתתפכחי ותחלמי,

כשכשלו כל הדרכים, שבילים של קש עלו באש,
היית ניחוח אחרון, כה משכר, של פרדסים,
כשהחושך מסביב, קילף את כל שכבות הרגש,
הדלקת לי אור בכוכבים,

אם אמת ואם חלום,
כשמלטף את העולם אור יום,
את לי מפתח לנשמה,
שעף כחול ברוח
והתפוגג בנשימה,
אולי ביום אפור של סתיו,
אמצא את המכתב,
שיסביר ממה ברחת,
שיסגיר לאן הלכת,
שיגרום לי לדמם אהבה.

טיפסתי אינסוף רכסים, צלחתי נהרות,
חיפשתי בין כל הפרחים היבשים, שאלתי בצלילי המנגינות,
סיפרתי את שמך בין איים ויבשות,
חייתי שנה לילות כימים, בהם המצאתי לי פיות,

והנה יש עולם קטנטן אי שם, משם אלי את שרה,
בקול נרגש ולב פועם,
אני מתעורר מתוך חלום אלי סיוט - שוב בלעדייך,
לא מסוגל להירדם,

אם אמת ואם חלום,
כשמלטף את העולם אור יום,
את לי מפתח לנשמה,
שעף כחול ברוח,
והתפוגג בנשימה,
אולי ביום אפור של סתיו,
אגע בגעגוע,
שיקרע בי בבשרי,
שיתפרץ מתוך ליבי,
שיגרום לי לדמם אהבה.