כיסא, ועוד כיסא, ועוד אחד, וגם מזרן
במקום יקום יש רק חדר, במקום אוויר יש רק פחם
להבות מרקדות את מחול סוף העולם
האש אכלה הכל, היא שרפה את כולם
ואין עוד תקווה ואין עוד ייאוש ואין עוד יעדים ואין עוד כלום.
אני עדיין ישנה
והם עוד לא הלכו
רק להרים את הראש -
ולראות השתקפות
כתום בוהק מסביב, אורות מסנוורים
אין לבן, אין שחור - אין טובים, יש רעים
מערבולת כזו הטביעה את הטיטאניק
אבל זה היה פעם, זה היה די מזמן
אולי זה כבר עבר,
אולי זה יעבור
השמש מעולם לא בערה כל-כך חזק
כמו שהיא בוערת היום
שמיים צבועים בצבע אדום...
זה בלתי אפשרי, נכון?
נכון?
זה היום בו הפסיד ההגיון
...
דגל לבן מורם על ראש החלום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.