משועבד לפיקציה
לא עצמת עין במשך רגע ארוך אחד בו התחלפו
מה שאנשים מגדירים כימים
חושב אולי היא תגיע
תשרוט את דופן דלתך
חיכוכי גוף בגוף ישכיחו את מה ששמרת לבואה
(שום דבר לא יכול להכין אותך)
כל כך תשמח שאפילו לא תנסה להסתיר את זה
אתה אבוד עוד לפני שהיכרת אותה
כל כך עדין כל כך לא מנוסה כל כך מנסה -
אף פעם לא היה לך
ב א מ ת סיכוי
תמשיך לשמור כמיהה בזרע לבטלה
אף פעם לא תדע
אף פעם לא תדע
כיסוי חם לחורף הקר
אנחנו מחובקים צמוד בפתח בניין שמשמש אותנו מקלט
מפני גשם ראשון שהחליט לתת הופעה מרשימה
רק קוד גישה סודי יכול להוביל אותנו ללובי
ואנחנו בכלל לא מהעיר הזו.
ידי שלובות סביבך
השיער הרטוב שלך מרטיב לי את האף
ואני נשם אותך חזק
הפנים של שנינו לכיוון הכביש שנראה שחור מתמיד
אנחנו מכוסים במעיל השחור הארוך שלי
שנסחב איתי תמיד ממקום למקום
כמו יהודי נודד שתמיד מוכן לבריחה הבאה.
דרך הבגדים הרטובים אני מרגיש כמה הגוף שלך חם
וכאילו כדי להציק לך אני מכניס יד קפואה וחופן שד
נשמתך נעתקת ופיטמתך מזדקרת
את רוצה להביט לאחור
אבל אני לא נותן לך להסתובב
וכבר היד השניה תופסת ירך.
הגשם מתחזק
אני נוגע בין רגליך מבעד לג'ינס
קצת יותר חזק ממה שבדרך כלל משתדל להרגיש אותך
משפשף איך שלימדת אותי שאת אוהבת
וכשהיד של מתחילה להתעייף את מתחילה להתנשף
ואז בכוח אדיר את מסתובבת אליי ומתחכחת בי
אחוזת דיבוק ומחזירה את ידי לנקודה הנכונה מורה לי להמשיך
עינייך מאיימות עליי פן אפסיק
חרדי שמן במיוחד חולף על פנינו
הוא מוכן לגשם בכובע ובחליפה השחורה שלו
עוד מהקיץ הלוהט
הוא הולך מהר אבל לא ממהר
הוא לא מביט בנו בכלל.
הנשיפות מתחזקות וחמות מחזירות תחושה לאוזניי
ואז את מתפרצת נאחזת בי חזק שברכייך מאבדות את כוחן
אנחנו מתנשקים נשיקה קטנה סימלית ואז פוצחים במחול לשונות
לא שמים לב איך בטעות לחצנו על כל כפתורי האינטרקום של דיירי
הבניין.
פתאום זימזום חשמלי שמאפשר את פתיחת הדלת,
אנחנו מסתכלים אחד על השני לא מאמינים
ונכנסים פנימה שלובי ידיים קפואות
מזמינים את המעלית ועולים לקומה ארבע,
שם על דלת מעץ יצויין שאנחנו גרים שם בכיף
ובפנים שני חדרים וחימום מרכזי
ומיטה אחת גדולה שנתעלס בה עד שיבוא הקיץ.
