חשבתי שתהיי איתי -
הלכת.
חיכיתי וחיכיתי -
צחקת.
עבר יום -
שרדת.
ושני לילות אחרי -
הטרדת.
קיווית ואביתי -
נשברתי.
"אני אשם", חשבתי -
הותקפתי.
בכיתי בכי דם ותחנון -
עצמת עיניים.
קרעתי ברך -
אטמת אוזניים.
ביקשתי שתכווני אותי -
עשית עצמך לא יודעת.

מה אני עוד יכול לעשות?
מה אני עוד יכול לבקש?

הייתי אדם שמח -
כעת אני שבוז ועצוב.
בזכותך.
תודה לך, יקירה.

יעבור המחר,
יחלוף עד תומו -
ואיני אהיה איתך -
ואת, אינך תהיי איתי.
חיוך יחזור לפני -
אדע את כוחי.
אשמח.
אצעק בקול.
ארנן בתשועות -
שאת אינך שלי.

18.08.2005