חשבתי שתהיי איתי -
הלכת.
חיכיתי וחיכיתי -
צחקת.
עבר יום -
שרדת.
ושני לילות אחרי -
הטרדת.
קיווית ואביתי -
נשברתי.
"אני אשם", חשבתי -
הותקפתי.
בכיתי בכי דם ותחנון -
עצמת עיניים.
קרעתי ברך -
אטמת אוזניים.
ביקשתי שתכווני אותי -
עשית עצמך לא יודעת.
מה אני עוד יכול לעשות?
מה אני עוד יכול לבקש?
הייתי אדם שמח -
כעת אני שבוז ועצוב.
בזכותך.
תודה לך, יקירה.
יעבור המחר,
יחלוף עד תומו -
ואיני אהיה איתך -
ואת, אינך תהיי איתי.
חיוך יחזור לפני -
אדע את כוחי.
אשמח.
אצעק בקול.
ארנן בתשועות -
שאת אינך שלי.
18.08.2005 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.