כבר כמעט חצי שנה עברה מאז הפעם האחרונה, וגם הראשונה,
שנפגשנו. אני רוצה לכתוב את המילים האלו לך, לספר לך כמה אני
אוהבת אותך, מתגעגעת אליך, אבל אני מונעת מעצמי. למה? כבר כמעט
חצי שנה אני שואלת את עצמי למה... ואולי אני בכלל לא אוהבת
אותך? אז למה אני ממשיכה לחשוב עליך ולחלום עליך בלי הפסקה?
אובססיה? התמכרות?
אני רוצה לחזור לאותה פעם, לחוות אותה שוב. אני זוכרת כמה
מבולבלת הייתי אז, כמה דברים נחתו עלי בבת אחת, כמה הרבה היה
לי לעכל... גם עכשיו אני מבולבלת, אבל לא כמו אז. נדמה לי
שעכשיו אני דווקא מבולבלת יותר, אבל עם זאת, מבינה את המצב.
אני מתגעגעת אליך. אני רוצה לספר לך כמה אני מתגעגעת לזרועתיך
העוטפות, לידיך המלטפות... אבל אני מונעת מעצמי. זה לא הוגן
מצידי לספר לך על כך, כשאני עצמי לא מסכימה שניפגש. למה? כבר
כמעט חצי שנה אני שואלת את עצמי למה...