|
ביום ראשון בבוקר
קמה,מתלבשת
מנסה להפרד
אך לא מסוגלת
עוד נשיקה
ועוד אחת
נשיקה אחרונה ודי
לא מצליחה לעזוב
ולסגור את הדלת מאחוריי
עוד סופ"ש עבר
ושבוע שלם לפני
מנסה להעבירו מהר
עם הידיעה שאראך בקרוב
שאהיה בתוך זרועותייך
ושוב אתקשה לעזוב. |
|
|
גם בצפירה שלי
מצצה, אמרתי לה,
מותק, מספיק
שאני עומד.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.