כשהמסע, הופך גבעות למישור
והעולם שט בזהרורי פלא של יומיום
(כי הקסם הפך לשגרה, אתם יודעים)
אז, גם קדושים ודגולים הופכים למשפחה.
אז, אף לטיפת פרוות החתול - ברכת עולם;
חיבוק של חברים חדשים -
פתיחת צוהר בו זהב קלוע באיזמרגד
אל מרחבי נצח בוהקים
שם, הזאב עם כבש יגור,
והתאנים ימתקו כחלום.
הלב - מתרחב מכדי שהחזה יכילו
לוהב כשמש
אך רק כמעט,
שכן, הגוף - גופו של העולם כולו.
הבטתי סביב מחפש את האני
במקומו
מצאתי שיר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|