|
את באת לעת ערב
ללא כל התראה
בכלל לא חיכיתי לך
באותה השעה.
הלחיצה האופיינית לך
הכאב העמום
את באת אליי לפתע
בלי שעשיתי כלום.
אבל רצית ללכת
להיעלם, לצאת
ולא היה לי כוח
הייתי חייב לתת.
יצאת וקצת הוקל לי
אך אז היה נורא
מדוע לא מנעתי זאת
אבוי איזו צרה.
יותר אני לא אוכל שעועית בחיים !!! |
|
אני זוכר את
הסלוגן הראשון
שלי, כאלו זה
היה אתמול,
חזרתי משדה הקרב
וראיתי מלבנים
עם משפטים
סתומים על הבמה,
ההתרגשות שאחזה
בי שלחצתי על
שלח לחמך,
וההפתעה המוחלטת
שסלוגני אושר.
כיום אני אזרח,
וסלוגני מילאו
את הבמה ככוכבים
אשר על שפת הים,
ועדיין אין לי
מושג מה זה
חרפרשץ
חצי תימני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.