איך זכרונות כל כך נעימים,
הופכים להיות כל כך כואבים?
תגיד לי. גלה לי למה.
תגיד לי. בבקשה.
ואני מנסה להמשיך עוד מעבר,
אבל הזכרונות רק גוררים אותי חזרה אל הקבר.
ולמה תגיד החוטים קשורים כל כך חזק?
למה כל פעם שאני כמעט משתחררת הגרון שלי נחנק?

אינך יכול ללכת עוד.
אינני מתה מבפנים!
עוד לא עזרת לי לצעוד,
את צעדיי הראשונים.
אני עוד רק תינוקת,
ואין לך בכלל הזכות,
למלא בעובש וירוקת,
את ים הילדות.
ביצת הילדות שלי.


ואיך זה שהשארת אותי פה לבד כשאתה הבאת אותי לפה?
ובינתיים אתה בורח כל פעם שאני קוראת לך לבוא.
אני רוצה אותך כל כך, וצורחת את שמך.
למה עזבת אותי לבד על האדמה?
והאם אתה מתחתיה, או בזכרונותיי?
או אולי אתה מלאך שמתהלך עוד מעלי.
יכול להיות שאתה זה שמחזיק אותי פה,
ולא נותן לי לשמיים לעלות.
אבל אני רוצה להיות איתך שם למעלה,
ולא סתם לבהות פה למטה בקירות.


אינך יכול ללכת עוד.
אינני מתה מבפנים!
עוד לא עזרת לי לצעוד,
את צעדיי הראשונים.
אני עוד רק תינוקת,
ואין לך בכלל הזכות,
למלא בעובש וירוקת,
את ביצת הילדות [שלי.]


זה לא הוגן שאני טובעת ואתה ברחת,
וזה שלא חשבת עלי כשאת חייך השלכת.
למה אתה לא פה לידי לראות איך גדלתי?
ואני מקווה שראית מלמעלה את כל מה ששאלתי.
אתה זה שהתחיל את רכבת הטרור שלי,
אבל אף פעם עליך לא כעסתי.
טוב. אולי רק קצת בהתחלה,
אבל זה רק כי עזבת, והייתי עצובה.

אינך יכול ללכת עוד.
אינני מתה מבפנים!
עוד לא עזרת לי לצעוד,
את צעדיי הראשונים.
אני עוד רק תינוקת,
ואין לך בכלל הזכות,
למלא בעובש וירוקת,
את ים הילדות.
ביצת הילדות שלי.


הזיכרונות הטובים מאז נורא מעטים,
אבל כולם יישארו בליבי לעולמי עולמים.
אני חייבת להגיד לך עכשיו כמה שאני מתגעגעת.
בלילות הקרים אני לפעמים משתגעת.
לא. בעצם כבר השתגעתי מזמן.
פסיכולוגים רבים הודיעו זאת רשמית שחור על גבי לבן.

אבל למה לא נתנו לך עזרה?
למה זרקו אותך בעת צרה?
אולי זה מה שלמדת כי את זאת בדיוק עשית לי.
ועכשיו אני בוכה על רוע מזלי.
כשהייתי קטנה הייתי מקווה שאתה מלאך שרואה כל צעד וצעד,
אבל היום אני חושבת שכנפיך היו מתמוטטות מהרעד.
באמת שאיני רוצה לדעת שאת מה שעשיתי לעצמי ראית,
כי אם היית רואה בטח רוצה למות מחדש היית.

אינך יכול ללכת עוד.
אינני מתה מבפנים!
עוד לא עזרת לי לצעוד,
את צעדיי הראשונים.
[אינך יכול ללכת עוד. לא עוד. אינך יכול.]
אנא ממך השאר.
בבקשה הפעם מהמוות הסתתר!
[מה שאמרת לא נכון. לא אינך יכול ללכת.]
אני עוד רק תינוקת עכשיו,
ואת בריכת הילדות שלי הפכת לביצה מלאת עובש.
הרסתי את חיי בעולם מתחתיו.
הרסתי אותם משנה לשנה, מחודש, לחודש.
הכל חלף על פני,
ואני לקחתי את כל הסיכונים.
עכשיו רק לטף את ידי,
ובגב תעשה לי נעים.
[אל תלך עוד. אינך יכול ללכת. לא עוד.]
לא הובלת אותי אל צעדיי הראשונים.
ועכשיו כבר הגיע זמן להפרד ממך בבכי תמרורים.
אינך יכול לעזוב אותי בביצת הילדות שלי.