שיר מלנכולי עם נימה אופטימית! ובנוסף גם משהו בקשר לאהבה
שאולי תשפר את המצב (לא בהכרח עובד, מנסיוני בעיקר מסבך את
העניינים יותר! אבל זה מתאים לשירים עם מנגינות כאלו!)
מילים ולחן,שירה, גיטרות- שמעיה כהן
שירה- לימור שטייגל
מידי והקלטות- דני סיון


ועכשיו
כשהערב רד על הבתים ברחוב
בכבישים הדליקו פנסים
הקפה שלך כבר קר על השולחן
בראי החדר ריק נראה מכאן

ועכשיו כשהכל כנוע ודואב
מבפנים שותת הדם אשר בלב
החולצה שלך מוטלת ברצפה
העינים מבקשות קצת מנוחה

קום פתח חלון
תן לרוח הקרירה לזרום
ללטף את הפנים
השינוי תראה יגיע מבפנים

קום פתח חלון
תן לרוח הקרירה לזרום
ללטף את הפנים
האהבה תראה תצמח לה מבפנים

ועכשיו כשהכל שלם כבר מבפנים
כשהראש והלב עם העולם השלים
האורות הנה דולקים גם בשבילך
בראי אתה רואה את עצמך

קום פתח חלון...