ושוב אני מוצאת את עצמי לבד
מנסה לאחוז בימים שאובדים לי.
השמש זרחה, הלילה ירד
אני שותקת, כולם מביטים בי.
כמה הייתי רוצה לחזור
לאותם זמנים
שבהם סיפרתי לעצמי סיפורי פיות
וחייכתם אליי, ויכולתי להיות.
דיברתי עם ציפור אדומת כנף
היא אמרה שדברים משתנים
ורצתי הביתה, ועמדתי על הסף
ודמעותיי זלגו בנחלים קטנים.
כמה הייתי רוצה לחזור
לאותם זמנים
שבהם סיפרתי לעצמי סיפורי פיות
וחייכתם אליי, ויכולתי להיות.
ושוב אני מוצאת את עצמי לבד
מנסה לאחוז בימים שאובדים לי אט אט.
השמש זרחה, הלילה ירד
עיניי נעצמות ועפרוני נשמט. |
