אלונוש גוטמן / הרקיע השביעי |
שאת קרובה ללא להיות.
פסעת צעד ומיד התרחקת
הרגשתי שאנוכי שט,
למקום חשוך... של בדידות.
את... אני?
הרגשתי שאת כבר לא איתי.
בתוך עצמי אני נזכר.
פתאום חודר לאפי ריח מוכר
פותח את עיניי לרווחה,
ורואה אותך אישה יפה.
הנך שוב את איתי
פוסעי ברקיע השביעי
מוקסם מאת שהיית לכל כולי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|