תגידי, איילה,
איך זה שם למעלה
בין הכוכבים לירח
בין השקיעה לזריחה
אני אגיד לך איך פה למטה
שקט נורא
החסרון גורם ללב לשקוע
הגעגוע גורם לזכרון לנוע
איך שם למעלה, איילה,
איך את רואה חברים ומשפחה
האם גם לך זה לא הוגן שצריך להתגבר?
האם גם את עוד רצית להתאתגר?
רוצים אותך פה, איילה,
מחכים לך
יודעים שהריח שלך יעלם לאיטו
ששערך לא יתעופף ברוח
העיניים לא יברקו מהפתעה
החיוך לא ימתח מאושר
מחפשים תשובה, איילה, למה שקרה.
האם את מקפצת בין העננים
כמו בסרטים
האם את פה - בסתר, בשקט
שלא נדע
שלא יהיה התעתוע
שזה לא באמת קרה
האם את מרגישה את מה שפועם בלבבות כולנו
האם יש לך עצה, איילה,
איך להמשיך בחיינו?
מתישהו יאספו השברים
מתישהו הבכי ילכד בפנים
מתישהו נקלוט ונבין
ומתישהו נתראה -
במרומים.
השיר מוקדש לאיילה הרשקוביץ ז"ל שנהרגה ביום הולדתה ה- 18 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.