|
מול הים הגדול
של חיים
על חוף שטוף
ברוחות
משליך חכתו
כבר שנים
דייג ששבע
אכזבות.
ים החיים
כה עמוק
עם אופק רחוק
מאיים
ודייג התקוות
משליך חכתו
וממשיך ביאוש
לקוות.
יש לעיתים
רעד קל
שמחזיר התקווה
לדייג מתוסכל
אך ים החיים
בדרכו משטה
מתאכזר
ואיננו מרפה.
דייג מול ים התקוות
חכה בידיו
כמו ידיים ריקות
מעולם בביתו
לא קיבל
רשתות
כל שללו בחייו
היו הדמעות.
ים החיים קורץ
ומבטיח
אפשר לנסות
ואולי להצליח
חכה, זה דבר יפה
לתחביב
עם רשת גדולה
הים גם יניב... |
|
|
הצרה עם התחלה
של קרחת היא
שאתה תמיד יודע
איך זה מתחיל
ועוד יותר גרוע
אתה בטוח איך זה
נגמר.
שאול מהמוסד
קירח מפה ומשם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.