אני לא אהיה כאן עוד מעט,
אני אדהה ואעלם לאט לאט.
אל תבקש ממני לחכות, אני לא יכולה לאחר.
אתה לא צריך לבכות פשוט חפש פרפר אחר.
וכשתמצא אותו שים אותו בקופסה ותנעל,
אתה לא צריך לפחד מהשאלות שישאל.
אבל לפני כן הוא יעוף מצד לצד,
שב ונתקל בקירות הסוגרים עליו.
אבל כשכנפיו יתעייפו והוא ייפול חסר נשימה,
וליבו יתחיל לידום מחוסר אויר ויחסיר עוד פעימה,
אז אתה תיזכר בי
כשהוא ישאל איך זה בעצם לחיות,
כשהייתי פעם כאן ורציתי להפסיק להיות.
וכשתשחרר אותו פתאום הוא יעוף אל האור,
אך אל תדאג, זה לא נגמר, הוא עוד יחזור.
והוא יבקש ממך לגרום לו את החופש להרגיש,
ולב טוב לא יכול להישאר לבקשה כזאת אדיש.
כי כשתסתכל בעיניו העייפות, תיזכר בתקווה שלי שלא יכלת לנתץ,
אז תיקח אותו בידך ולאט לאגרוף תכווץ.
וכשתשמע פתאום תודה, תראה אותי למעלה מחייכת,
סיימתי את עבודתי עכשיו אני הולכת,
אבל אל תבקש ממנו לחכות, הוא לא יכול לאחר,
אתה לא צריך לבכות
פשוט חפש פרפר אחר.