איזה יופי כשסתיו,
משתבר אל הגלים,
ואנשים נמלטים, כי כבר קצת יותר קריר.
ובתום השרב,
הוא מפזר את העלים,
וצובע אותם,
וגוון אדמדם שולט בעיר.

איזה יופי כשסתיו,
תולה בשמיו ערב סגריר.
מנקה מדרכות, ונהיה יותר רטוב.
ובתום השרב,
אני מכיר לכם משתין בקיר.
אני צובע אתכם,
וגוון אדמדם שולט ברחוב.

אז אתגנב לכל שיכון וסמטא,
ואשפוט ואדון את העיר למיתה.
רוח עליון עלי מצווה:
קום, עשה לך תיבה.

איזה יופי כשסתיו,
מצפה בבוץ את ספינתי,
ורוח עולה, נושב, מטלטל המפרש.
אני זועק אל הסתיו,
"אני משתבר אל הגלים!"
והוא צובע אותי,
בגוון אדמדם.