קרה לכם פעם שדיברתם שטויות, אבל ממש, ממש התכוונתם לזה...?


- לפעמים אני מדבר שטויות, אמרתי.
- זה קורה לכולם, הוא ענה לי בהבנה... לא קיים אדם שאף פעם לא
טועה.
- לא, לא! אני לא מתכוון לטעויות... ממש שטויות - גיבוב של
דברים שאינם קשורים למציאות - או אחד לשני, לצורך העניין...
- אהה... נו, טוב... לכל אחד יש רגעים מבולבלים בחייו...
- עזוב, אלו לא רגעים מבולבלים... אני אומר שטויות בשיא
הנחישות - עם כוונה מלאה...
- טוב, אפשר שאדם, נחוש יהיה, גם ברגע מבולבל... אפשר שבניסיון
לצאת מהבלבול יילחם הוא בנחישות ויאמר דברים שאינם שקולים
היטב, כאשר הוא חושב שהאדם האחר מבין אותו, ובעצם לא...
- לא, לא, אתה לא מבין... אני נהנה לדבר שטויות בנחישות. זה
עושה לי טוב. נותן לי קיק כזה...
- אהמ... תשמע, זה משחרר! אין בזה שום פסול... לפנות לזולת,
ובאופן לחלוטין לא קונפורמי להגיד שטויות, ובנחישות! כן, יש
בזה בהחלט משהו משחרר. זה חיובי.
- אה, זהו ש... אין זולת. אני מדבר לעצמי... אני אומר לעצמי
שטויות נחושות. זה עושה לי טוב... מה אתה אומר על זה?
- אני אומר - זה אף בריא יותר... אתה מסוגל לשעשע את עצמך
באופן עצמאי לחלוטין - זה הכי בריא שאפשר להיות, אין יותר טוב
מזה...
- אתה לא מבין... אני עושה את זה מתוך בוז לעצמי... אני יודע
שאני לא אבין כי זה סתם שטויות, אז אני אומר את זה ובכך אני
מרגיש יותר חכם ממני... זה מה שעושה לי טוב - אני יודע שאני
יותר חכם וזה מה שעושה לי טוב! כן... כן! אני בז לי כי אני לא
מבין אותי... גם אם זה שטויות!!!
- אהה... ! אז יש לך בעיה קלה של חוסר ביטחון עצמי... אתה לא
בטוח בעצמך, מה שמאפשר לך לזלזל בך ורק לחשוב שאתה יותר חכם
ממך... אבל בעצם אתה לא... אני אתן לך ספר לשיפור עצמי...
- דוקטור, אני חולה - אני רוצה שתרשום לי כדורים!!!
- אוי... די... עכשיו אתה סתם מדבר שטויות...
- כן, ובנחישות!!!
- אכן כך... כנראה שאתה בריא...

כך, פחות או יותר, התנהלה השיחה בינינו... עזבתי את המקום
בטריקת דלת. זה לא יכול להיות... לא ייתכן! מי שמע על מצב כזה?
מי שמע על כזאת נחישות לסרב, גם עם כל הסיבות המצוינות לומר
כן, שהבאתי לדיון?! בסך הכל המלצה לכדורים. זה הכל. רק כדורים!
את הגישה ממש לא אהבתי. הגישה הזאת הצדיקה חרם - וכך נעשה. מאז
לא דיברנו. כן, זאת הייתה הפעם האחרונה שבה דיברתי עם עצמי.