[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
חוזה לך ברח

עד היכן יוכל להגיע? מה היא עשתה לו, שכך הוא מאוהב בה? הוא,
שקילל את האהבה. עד לאיזה מרחק ייקחו אותו רגליו? בבוהק השמש
המסנוורת, בתוך ארון קבורה קבור באדמה, באמבטיה מלאה זרע, בשמו
החקוק בסלע בעמק נטוש, שם יללות תנים, טחב ואור ירח. לא היה
טוב אתמול, לא היום. פר היה ש-רץ חופשי בשדות, מעליו עיגולי
שמש, נפשו פורצת כמה יותר רחוק, לא במרחב ולא בזמן, אלא הנסתר
מהעין, מקום שהנפש זוכרת והראש שכח. הנפש שלו בוכה ועיניו
אטומות. איפה הסיבה נעוצה? משהו דפוק לגמרי, הוא מחליט, ומעשן
את הסיגריה. משהו מפורק. הוא צף ועולה ונדבק לתקרה. הוא ממשש
את אצבעות רגליה, אוכל אותן. הוא מתרוקן מחיים כמו השתן, בולע
את גוויות החיות ומחליט שהוא לא יודע כלום. מביטה בו בעיניה,
איזה עיניים... והד של חולשה היא מנסה להסתיר. מוקף בחפצים
וקירות ואפס כנות. מתערבב לאט לאט בלי להרגיש עם הטירוף. לך
תזיין, הייתי אומר לו. לך תאהב. לך תשתה. לך ותלעס את החיים עד
מוות, בתוך שמש וגלים, בתוך גופיהן של נשים עירומות, בתוך ים
ניקוטין ואלכוהול, בתוך הצרחה שלך שתנפץ את השמיים, ותגיד "לא
רוצה לאכול יותר ת'לב." יושב בחושך אתה, אני רואה, כמו מומיה.
לבך מלטף כאב, עיניך בשמים. ומשהו אכן דפוק, אני מסכים איתך.
לך תהיה דפוק איתו. צבא המפלצות יאכלו אותך חי אם לא תהיה אחד
משלהם. על הדרך, זו שמתפתלת בין מסכי טלוויזיה, פנים צבועות,
ציפורניים משוחות לקה, חיות בפריזר ופצצה מתקתקת בתוך הראש.
אתה לא היחיד, איש. כל העולם צורח ולכולם מסכה. עננת ייאוש
מרחפת תמיד, בכל מקום. ברח! לך תתחרפן במועדוני ריקודים. תן לה
את לבך גם אם היא לא רוצה. בין כה וכה הוא כבר לא יישאר שלך.
הכאב שלך לא יעבור לעולם, שחרר אותו. ואולי אתה צודק. אולי
העולם משוגע, אולי אלוהים מופרע, אולי האנשים טיפשים - או
לפחות מעמידים פנים שהם כאלה. (אבל מה היית מצפה מהם לעשות?
לטחון את הפצעים?) אולי לעולם לא תנשק את שפתיה, אולי באמת אדם
טוב לו רק ברגעי טמטום, ואולי אתה בעצם משוגע. אולי הכול נכון.
אבל האש שסביבך תשרוף רק אותך, אף אדם בעולם לא יבכה איתך על
עצמך, אלא עליך. היא תעמוד אולי עירומה באמצע חדר ריק, ותרצה
ממך חיבוק שיימשך לנצח. ואולי היא תיעלם ותשאיר אותך לבד אפילו
בלי זיכרון של נשיקה. בשני המקרים: איש, לעולם, לא יבכה איתך.

האור בחדרך דולק גם בשלוש בלילה. אתה מביט בירח וחושב "כל מי
שאני הכרתי הביט בו." יש לי נחמה בשבילך - יום אחד תמות ולא
תזכור דבר. אל העולם הבא, או מה שזה יהיה, אתה תתעורר מהחיים
כמו מחלום, חלום שאינך זוכר. קוהלת צדק, החיים הם בבלת, הבל
הבלים, אבל כל עוד אתה כאן שתה אותם, תמצוץ אותם, תלעס אותם,
ועשה מה שבראש שלך, מה שעושה לך טוב. יום אחד הכול ייגמר. חבל
לבלות פה בכאב לב. לך ותהיה שרוט גאה, הפסק להתבייש בחולשותיך,
הבער את יתרונותיך. תמצוץ את השמש בקשית ותחיה, אבל באמת. אף
נפש חיה לא יודעת יותר טוב ממך מה טוב לך. רמוס עקרונות שלא
באו ממך, אהוב אותה כל עוד לבך מצווה, בלב פתוח, בשמחה, גם אם
לא תרצה בך. שים זין על כבוד, אך אל תספוג. החיים משוגעים?
תהיה משוגע. על זה לא מוציאים להורג. אולי יום אחד, בעיניים
מטורפות אך חיות, כשמומיות מהלכות סביבך, אתה תראה את אלוהים
זורח מתוך השמש. כמו פעם, כשהיית קטן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש לי בחור
בעבודה, קוראים
אותו יעקב.
המנייק מקלל
אותנו ברוסית כל
היום, אבל לא
מוכן להסביר לנו
את הקללות שלו,
כי "אנחנו לא
נבין, זה יישמע
לנו מטופש אבל
בעצם יש שם
קללות גאוניות
והוא לא מוכן
לפגוע במסורת
הסובייטית."

אקיצר, הלכתי,
חקרתי, בדקתי,
השוותי, וגיליתי
לבסוף
שפיזדאקריל זה
"כוס מכונף".

אני שואל: וואט
דה פאק?


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/2/06 12:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה