תקתוק חרישי של שעון הקיר,
נשמע כמו הלמות פטיש האוויר,
בעוד מספר שעות השחר מעיר,
אני עצוב ורוגז מצב רוח שביר.

את ישנה על ידי נשימתך קלה,
אינך מבינה אותי אינך מקילה.
שוכב מתוסכל לא נרדם על נקלה,
על קצות השפתיים יושבת קללה.

רוצה אותך הלילה, אותך היפה.
ואת לך נרדמת סתם כך, עייפה.
ואני החושק מתנועע כמו מניפה,
את בשבילי מיוחדת, את עדיפה.

לא יכול לישון בלי אותך לחוש,
רועש כסילון זמזום היתוש.
מחשבות מתרוצצות, רב הייאוש.
נחנק מכעס, בגרוני מתפתח לו גוש.

נ.ב - אין כאן מסר של נותנת ולוקח, אלא של אוהב וחושק מתוסכל!