שקט, נסיונות רבים וכושלים להביע את עצמי.
נסיונות שנפלו אחד אחד מול ההחלטה האמיתית, הדרוכה, האימתנית,
שמחוץ למשחק.
מנחש ערסי, משדל ונחוש, הובכת לתולעת מפרפרת פרצופים -
הבעות שמחות ועצובות, מלאות וריקות - געשו ורתחו בתוכך אל מול
הקיר שניצבת לפניו - אני.
רצית! רצית לטפס לתוכי באמצעות טפרים שלא הצליחו להנעץ,
והחלקת, החלקת לבור עמוק עמוק שכאב לי לשמוע.
בחוץ היה קריר, הרקיע קפא בלובנו.
למען האמת היה נדמה שהלבנה הקדימה את זמנה. היא התקרבה אלי
קרוב קרוב, צבעה את כל השמיים בלבן, מוקדם מדי.
קפאתי אך לא מקור והתכנסתי לנקודה קטנה קטנה לעומתך -
קטנה, אך מלאת אנרגיה.
האנרגיה הייתה אצורה ומרוכזת כך שהגבילה את התנועה, אבל בשניה
נמסתי במטרה לחזור סוף סוף הביתה.
כמה טוב להיות בבית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.