|
נמאס לי להבין
על בסיס קבוע
ואולי אם הייתי אחרת
ואולי אם הייתי פחות
ערכי המוסר שלי
פתוחים לרווחה
והערך הסנטימנטלי שלי
פשוט מת
הלוואי והכל היה פשוט
כמו למות
ממלאת אחר
משאלות מוחי בצייתנות
מתעלמת מתחנוני ליבי
כלואה בתבניות
של סימני דרך מוארים
מזילה לעיתים
בכי תמרורים
קו ישר
זה בלתי אפשרי
כשכולי עקוצה
מלאת תחנונים
את עוזרת לי
לפלס את דרכי בחושך
ולהבין
כאינני עוד
נשמה טועה. |
|
|
עשרים שנות
כיבוש, יותר לא
נמתין, בזקפה
ובזרע נגאל את
פלסטין! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.