ג'ו די-מד / מגדלים של כאב |
נופלים באיטיות
לבנה נופלת
רומסת תמימות
מזמינה אותך בנימוס
לנוח מעלי
שואפת עשן
לא מוכר לראיות
ונפשי מחסירה
פיוטים כדקות
וכל נשימה
מאיימת לחנוק
ואני רוצה אותך
הכי פשוט שיש
ולא יותר מדי מעבר
אני מנסה ללחוש לתוכך
אבל לחישותי נקטעות
ומאבדות משמעות
מעצמן
הלחישות שלי כה חזקות
ומעוררות רעש
בקרבן
ואני רוצה לדעת,להבין
איך זה שאתה
כחירש לדברי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|