מביטה בך בעיניים עצומות,
יודעת שאם אפקח אותן אולי אראה מולי את הסוף.
פוקחת את העיניים ולא מצליחה לראות,
אם הוא רחוק או קרוב.
מסרבת לראות לראשונה מבט אחרון,
מבט שמסביר שהכל נגמר.
מנסה להמשיך אותנו בדמיון,
אך המציאות היא שלא תהיה כאן מחר.

מביטה בך בעיניים עצומות,
אתה מרוחק למרות שאתה כאן קרוב.
מרגישה כאילו אני מדברת אל הקירות,
רע לי כל כך ואתה אומר שיהיה טוב.
בא לי לצרוח עליך,
אך כל מה שיוצא זה לחישות אחרונות.
אני שונאת לאהוב אותך,
ונהנת להתענות.

מביטה בך בעיניים עצומות,
רואה אדם עם חיוך עצוב.
מבחוץ הפנים יבשות
ומבפנים מדמעות רטוב.
אתה כל כך שקט שזה צורם לי באוזן,
אני רואה שגם לך זה כואב.
הדמעה זלגה אל תוך גומת החן
ככה זה שהאושר מהול בעצב.

11.7.2005