אירית בליטשטיין / איתך לנצח |
הנני לבדי, עטופה בדממה
אחריך מחפשת במרומים
כי לא אמצא אותך בין החיים
זכרונות העבר עולים במוחי
איך נשקת לי אז, איך חיבקת אותי
שפתיי עוד זוכרות מתיקות של שפתייך
וגופי עוד זוכר רכות של ידיך
רואה את דמותך כנגד עיניי
רוצה לחבק אותך, רוצה אותך חיי!
מושיטה את ידי לגעת בך
אך רק חלל ריק סביבי ורק הדממה
הלילה הזה מצטרפת אליך
כי העולם אהובי, ריק בלעדיך
עוד דקות אחדות אחיה לבדי
ואחר כך לנצח נהיה אתה ואני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|