אתמול (14/8/05) ראיתי את חדשות ערוץ 2 יחד עם בני הבכור בן
13. (גילוי נאות לקוראים: אני חי בפנמה, ויש לנו ערוץ ישראלי
שמשדר מידי יום את החדשות מהארץ)
במהלך המהדורה, ראינו את הכתבה הקשה אודות משפחה שהולכת להתנגד
עד הסוף... אבל החליטה לשלוח את שני הילדים מחוץ לישוב - אחד
בן 8 והשני פעוט - בשביל שהמאורעות הבאים לא יעשו בנפשותם
הרכות והקטנות שפטים... הכתבה היתה מקורית וקשה בזכות עצמה -
אני אישית הזלתי דמעה ונסיתי להסתירה מעיני בני... וגם לו היה
קשה - אך בניגוד לי, וכילד פתוח ובריא, הוא לא ניסה להסתיר את
רגשותיו. כל המהדורה היתה למעשה אודות ההתנתקות, ודיברה בעיקר
על המבצע למחרת של חיילי צה"ל, מבצע ההקשה בדלת להודיע למשפחות
רשמית על החובה להתפנות מביתם.

לאחר המהדורה, התקיים דו-שיח עם בני ביוזמתו, שרציתי לשתפכם
בו, וזה עיקרו:

ארז: תגיד אבא, מה ראש הממשלה שלהם משלם?

אני: מה? על איזה ראש ממשלה אתה מדבר!?

ארז: על ראש הממשלה הפלסטיני.

אני: נו בסדר, אבל מה הכוונה שלך "מה משלם"? על מה משלם...?

ארז: הרי ישראל נותנת לו את האדמה הזאת נכון? אז השאלה שלי,
מה ראש הממשלה שלהם נותן לישראל עבור זה?

אני: כלום.

ארז: כלום!? איך...?

אני: כלום ארז, כלום. כלום וזהו .

הוא לא הרפה, והקשה: אבל איך ראש הממשלה של ישראל נותן בחינם
אדמה ומפנה יהודים! אני לא מבין אבא... תסביר לי.

עניתי לו: אני לא יודע להסביר לך ארז, כי אני אישית לא מבין...
אני מבין דווקא את הצד הערבי! הם לא משלמים כי הם טוענים
שהאדמה היא שלהם; אבל את הצד הישראלי אינני מבין, ברגע שאבין
אסביר לך...

זהו.

אלברט שבות