"הספירה לאחור החלה" אמר הקריין, "בעוד כ-10 ימים הגמר הגדול
של כוכב נולד".
כשנולד, אימו החליטה לקרוא לו דוד, על שם דוד המלך, מכיוון
שמראשו בצבצה פלומה ג'ינג'ית, שלאחר מכן תהפוך לשיער מתולתל.
כשגדל, היה מכונה ע"י רבים "דוד המלך", והבין כבר אז שאות קין
מודבקת על מצחו.
"הספירה לאחור החלה" אמר הקריין, "בעוד כ-10 ימים ההתנתקות תצא
לפועל, ואנחנו נהיה שם יחד אתכם, כמו תמיד, 2 זה תמיד ביחד".
אבא שלו, יוסף, הובא לבית חולים, משהו לגבי לחץ בחזה, לא התקף,
אך דווקא משהו בליבו של דוד מת, וקשה לו להסביר זאת.
לפני כמה שנים סבא שלו, מצד האבא, נפטר, הוא לא הכיר אותו עד
כדי כך טוב, אך הוא זכר את החודשים האחרונים, שבהם הוא היה
במצב ממש קשה, ונזכר איך הוא היה רואה את אבא שלו מטפל בו,
רוחץ אותו, מגלח, מלביש...
משהו בתלות הזאת שסבא שלו רכש כלפי אבא שלו הפחידה אותו, לא
באותם זמנים, אלא היום, כשהוא עומד מול אבא שלו בבית החולים,
במחלקת אשפוז לחולי לב, מביט ביוסף לובש כותונת פסים של בית
חולים, ללא יכולת לתת, אלא רק לקבל.
משהו בזיכרון הזה הבהיר לו שזהו זה, הזמן הגיע, וסוף העולם
קרב...
"הספירה לאחור החלה" אמר הקריין, "בעוד כ-10 ימים נפתחת שנה
חדשה, ומסתיימת שנה של עוני, אבטלה, מלחמות, מחלות ופשיעה.
נקווה שיהיה טוב יותר, ושתהיה לכולנו שנה חדשה ברוכה בהצלחות
ואהבות, חלומות שיתגשמו ובית חם לכולם, כי טוב שיש בבית, עוגת
הבית".
אחותו הגדולה, רחל, הייתה אימו השנייה מאז שהוא זוכר את עצמו,
וידידתו הטובה ביותר בשנים האחרונות. היא בת 33, אין לה עבודה
קבועה. חבר שלה, יעקב, שהיה איתה 8 שנים ביחד, עזב אותה. היא
לא יודעת מה היא רוצה לעשות עם עצמה, והיא חוזרת להורים, היא
חוזרת לבית חם.
אחותו הגדולה נמצאת בצרה, ושמו של יעקב שונה לישראל. הספירה
לאחור החלה, והוא יכול כבר לראות את הקץ מגיע.

"7, 8, 9, 10..." מתחיל קריין החדשות לספור שניות לאחור. "4,
5, 6...  נצא להפסקת פרסומות קצרה ונחזור מיד לאחר מכן, אל
תלכו לשום מקום!"
דוד המלך אחז את התמונה של הכלב האהוב עליו בחוזקה, דמעות נזלו
מעיניו...
"השנה תמה בייאוש, בחוסר תיקווה, בכישלון..." החריש מבין שפתיו
הרועדות, "אך אנא ממך, אלוהים, עשה שלא תיגמר..."

"...1, 2, 3"