|
בחריקת בלמים
עצרתי את גופי
שלם הוא העצב
המרחף מעליי
כרית האוויר לבנה
בעוצמתה
בחריקתי
אוויר איננו עוד
חושך תהפוכות
סובב אותי
בתיהום רחיפתי
אוויר?
מדוע עונה לי בחושך
ואיני רואה דבר
האם יש סיבה לכל זה?
או לפחות משהו לאחוז בו
העבר בי ידך
אולי ריאותיי יגדלו
וכמו מים
לצמח מיובש
נשימתי תשוב לנשום
פה גדול
בגופי היודע שובע
טראומה שכזו
לא תישכח
נפרדנו |
|
|
איך זה להיות
רופא צבאי?
זה בטח מה זה
חרא, למשש כל
היום ביצים של
חיילים צעירים
ובריאים.
או, יותר טוב
לשאול, איך זה
להיות רופאה
צבאית? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.