אתה אומר סליחה    כמו ילד     שמתחנן
"סליחה..."
מה עשית? את זה אתה לא מזכיר
מה אתה חושב שעשית?
מה אתה יודע
ואני לא
שגורם לך להצטרך להגיד סליחה?

אבל אתה מקל על עצמך,
ילד מעורר הזדהות ואמפתיה
סליחה
אבל לא תאמר על מה.

והשאלות העדינות שלי
ומבט ממני שמתעכב עלייך וגורם לך להגיד
עוד פיסות של אמת.
ואתה חושב שזה באמת יילך. וכן, גם אני ממש ממש, ממש רוצה.
ברור. להכניס את עצמי למצב של חוסר אמון

זה לא שווה את זה.
- נאמר בתצורות  ריקוד וחלילים.
זה לא שווה
- ומוזיקה - צינית
החצוצרה הלא ממוזלת
זה לא שווה את זה
לא שווה
לא שווה

וכן, אתה יודע שאתה טמבל.
כמובן, לפי מילותייך שלך
אבל אפשר לבטוח בך
ולמרות שאתה לא בוטח בעצמך
תשמור שלא תעשי שטויות
ע ב ו ר י
כדי לא לפגוע    בי.
כך אמרת, נכון?

וכל זה עבור כמה רגעים של אושר יחסי.
אושר נהדר
אבל רגעים מעטים וספורים.
ופקיחת עין
מתי יש רמאות
אפשר לבטוח בך -  לא.
אם אתה לא בוטח בעצמך.
אני מצטערת.
ממש, מצטערת.
דמעות, מצטערת.
אבל מחשבה זה דבר הכרחי.

וכולי צועקת שלא.
לא לקטול  לא לפני
שהרגעים האלה יבואו.


25.5.01