מיכל ערמון / התבגרות בבקרים קרים |
אני אוהבת לקחת מר.
אין דרך טובה מזו
להתרגל למציאות שטופחת על עיני.
זורמת בורידים: נוקשה והחלטית,
היא מתעקלת וסובכת עצמה במחשבותיי
המיואשות ביותר.
(את השיקוי הרותח הביאו מארצות רחוקות
שאליהם אני מרחפת כזרעי סביון בשנתי. אך הסוכר
הוא זה שעומד בקסמיהם ונשאר בתחתית הכוס, ואליו
אני מתמכרת כילדה שמצאה ארגז משחקים
נטוש בחשיכת חייה)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|