הדבר הראשון שאני זוכרת, זה שהיה חם.
אני הסתכלתי עלייך, בעוד שאתה השפלת את מבטך ושקעת אל תוך
המחשבות שלך.
הרמתי את ידי לנגב את הזעה שהתחילה להצטבר לי על המצח, ואתה
הרמת את מבטך והסתכלת ישירות אל תוך עיני.
הסתכלת עליי, ואני הרגשתי שאתה מצטער. הדבר היחידי שרציתי
לעשות באותו רגע, הוא לשאול אם אתה שוב חושב עליה במקום עליי.
רציתי גם לשאול אותך עד כמה אתה באמת מתגעגע אליה, וכמה חזק
אתה הולך לפגוע בי.
העדפתי לשתוק.
השפלת את מבטך בשנית, כאילו מסכים איתי בשתיקתך.
שאכן אתה חושב עליה, ושהדבר שאתה מייחל לו יותר מכל הוא להיות
איתה עכשיו, ולא איתי.
אתה אוסף אותי אל זרועותיך. החום מתחיל להתפשט בכל גופי,
והתחושה היחידה שאני יכולה להרגיש אליך היא אי נוחות.
כשהצלחתי להשתחרר ממך, החלטתי ללכת.
אמנם אף פעם לא אצליח לברוח מהכאב, אבל לפחות אני יכולה לנסות
לברוח ממך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.