תמיד יש לי את התחושה שאני מביט בך,
ואת לא מביטה בי, ושאינך רואה אותי.
כבר חודשים יכולתי להרגיש בתחושה זאת
אבל היה לנו טוב ביחד, ולכן לא ראיתי
ואולי לי היה טוב ובקשתי לא לראות.

הלכתי ממך לפני כחודשים ואינך חסרה לי.
אני מדי פעם חושב עליך, אבל אינך חסרה,
בעולם אשר נותר אחרי שנסגרו הדלתות.
כאולי השארתי חלון או שהבנתי שתמיד כאשר הולכים,
דברים נשארים פתורים ואינם משאירים מטענים.

אף פעם לא ידענו אם תהיה לנו דרך משותפת,
תמיד ידעת שזה לא אני ואני האמנתי זאת את.
תמיד שהכוכבים יוצאים, מתבהרים השמים המעוננים והדרכים נפתחות.
תמיד אהיה מקום בו נמשיך להיות בו יחד
גם אם מעולם לא נהיה בו.

עכשיו אני מבין מדוע אני מחפש את החצי השני שלי,
מדוע מעולם לא היית אבל תמיד היית חשובה עבורי.
מאחר ואת לימדת אותי מבלי לדעת, מה זאת מערכת
מזה להתעורר מחובק בזרועותיה של משהי אהובה.
ידעת ללמד אותי דברים מבלי לרצות.

אף פעם לא ידענו אם תהיה לנו דרך משותפת,
תמיד ידעת שזה לא אני ואני האמנתי זאת את.
תמיד שהכוכבים יוצאים, מתבהרים השמים המעוננים והדרכים נפתחות.
תמיד אהיה מקום בו נמשיך להיות בו יחד
גם אם מעולם לא נהיה בו.

אני נמצא בתוך ארבע קירות שהם החדר שלי,
הם העולם שלי בשנים האחרונות והיו העולם שלי בשנים הבאות.
תמיד מצאתי בהם נחמה למרות שלפעמים הם הכלא של הבררה,
הם תמיד נותנים לצאת אבל דואגים שלעולם לא היה זה רחוק מדי.
תמיד כתבתי את שהלב הרגיש והפחד סרב לשחרר.

אף פעם לא ידענו אם תהיה לנו דרך משותפת,
תמיד ידעת שזה לא אני ואני האמנתי זאת את.
תמיד שהכוכבים יוצאים, מתבהרים השמים המעוננים והדרכים נפתחות.
תמיד אהיה מקום בו נמשיך להיות בו יחד
גם אם מעולם לא נהיה בו.

אני נמצא בדרך שדברנו עליה, דיברתי עליה והקשבת לי
אבל ישנה גם דרך עבורך שדומה היא, ככל הדרכים דומות הם.
שבילי החלומות נתנו לאלו שידעו ללכת ולאלו שידעו לחלום,
שפגשתי אותך ידעת לחלום אבל לא ידעת ללכת, פחד ישן תמיד היה
בך,
ועכשיו שנינו צועדים בשבילים נפרדים אבל דומים הם אנחנו
חולמים.

אף פעם לא ידענו אם תהיה לנו דרך משותפת,
תמיד ידעת שזה לא אני ואני האמנתי זאת את.
תמיד שהכוכבים יוצאים, מתבהרים השמים המעוננים והדרכים נפתחות.
תמיד אהיה מקום בו נמשיך להיות בו יחד
גם אם מעולם לא נהיה בו.