רויטל בן-שבת / חזקה |
וקטנות משלה
-רחם עליה-
היא נושקת לכפות רגליו.
רחם על טיפת שנותר לה
ורצונה לא ינום,
הוא ינדוד יומם וליל
מוגן בכפות ידיה.
העניקה לרצונה מחסה
אך טומנת ליבה בחול,
והגלים לא מצליחים לגעת,
היא לא זקוקה כבר לרחמיו.
והוא כבר חלץ נעליו
ועייף
והיא יודעת - היא תמשיך
מהיכן שהפסיק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|